מבוא

רמת המוטיבציה לשירות בצה"ל, על פי המתפרסם מעת לעת, היא תנודתית ככלל. נתונים אלו מקבלים ביטוי תקשורתי אחת לשנה לרוב, ובחתך של יישובים ואזורי מגורים. נהוג לאפיין בדור האחרון מאז שנות ה-2000 את המוטיבציה לשירות כמושפעת ממגוון היבטים: מוטיבציה אישית להישגיות, רצון להשתלב בחברה בראיית צה"ל ככלי ריבוד חברתי, רמת האיום הביטחוני הנשקפת בעיני הנוער, וכן החינוך בבתי הספר ובמשפחה.

אלו החוקרים את המטיבציה לשירות צבאי בעולם המערבי מזהים עם השנים ירידה במוטיבציה המסורתית, קרי ירידה בהשפעתם של ערכי המשפחה על הנכונות של הנוער להתגייס לשירות צבאי. עם זאת, מדינת ישראל שונה בתפיסה זו, בעיקר עקב לכידות המשפחה שהיא חזקה יותר בהשוואה למדינות אחרות, וכן עקב ייחודה של ישראל בהיבטים של איומים ביטחוניים, שמהווים צידוק בראי המדינה לשמר את מודל "צבא העם", בשעה שבמדינות המערב זנחו מודל זה לטובת צבא מקצועי-התנדבותי.

בשנים האחרונות החברה הישראלית מצויה בתהליכים המצביעים על מתחים רבים בהקשרים של דת ומדינה, מאבקים פוליטיים, וכן תחושת ביטחון המושפעת בעיקרה מגלי הטרור. בשנת 2014 יצאה מדינת ישראל למבצע ארוך ברצועת עזה שבמהלכו העורף ממרכזה של המדינה ודרומה היה נתון תחת איומי רקטות, ובהמשך הגיע גל טרור עם מאפייני תקיפה בנשק קר במרכזי הערים, וגל טרור משמעותי נוסף פוקד את ישראל מאז מרץ 2022. 

שלוש השנים האחרונות בישראל התאפיינו במתחים חברתיים מתגברים: תכיפות ההליכה לבחירות כלליות, השפעות מגפת הקורונה וכן מחאה חברתית עצימה כנגד ממשלת נתניהו שלראשונה מתבססת על מפלגות ימניות לרבות ימין עמוק, ואחוז משמעותי של חברי קואליציה המגיעים מתפיסה דתית-תורנית. המחאה שפרצה בתחילת שנת 2023 על רקע התגבשותה של ממשלה זו, ובעיקר סביב כוונותיה לחוקק שינויים באיזון שבין בתי המשפט והכנסת, הובילה לגל של מכתבי סרבנות לשירות צבאי במילואים, ביטול התנדבות של משרתים מעל גיל הפטור ממילואים, וכן לפרובוקציות של בני נוער מסוימים שהביעו מחאתם בקריעת צווי גיוס.

יש הטוענים כי מגמות אלה, ובעיקר המחאה החברתית, הובילו גם לפגיעה במעמדו של צה"ל, וכן לפגיעה במוטיבציה של בני הנוער להתגייס לשירות צבאי בכלל ולשירות קרבי בפרט. צה"ל לאורך השנים, וגם בעידן הנוכחי, הצליח לשמר רמת אמון גבוהה מצד הציבור, ועם זאת, העירוב של אלמנטים צבאיים במחאות חברתיות בשנה האחרונה בעוצמה שלא הייתה כדוגמתה בעבר עשוי להוות נקודת שבר במערכת היחסים שבין הצבא והחברה, ובאופן שישפיע על מעמד הצבא ועל הנכונות לשרת בו. 

שאלת המחקר:

מה מאפיין את המוטיבציה לשירות בצה"ל בעת הזו בקרב הנוער הישראלי, בהקשר של אתוס לאומי וחברתי בישראל?

שאלות משנה:

1. כיצד מתאפיין האתוס הלאומי בקרב הנוער בישראל?

2. בין ערכים לאומיים ובין ערכים ליברליים – אילו ערכים בולטים בקרב קבוצה זו?

3. מהי רמת המוטיבציה לשירות בצה"ל בתקופה בנוכחית, וכיצד היא מושפעת מההתפתחויות החברתיות?

4. מהי רמת האיום הביטחוני הנתפסת בקרב קבוצה זו?

5. מהי מידת ההסכמיות בקרב הנוער, ככלי לביטוי הלכידות החברתית בעתיד הנראה לעין?

מתודולוגיה:

בעשור האחרון התקיים סקר חברתי במיקוד בני נוער בגילאים 16–18, בשנים 2015–2016, 2018–2019, ו-2022–2023. בסקר זה השתתפו 3,285 בני נוער אשר נדרשו לענות על היגדים רבים הקשורים באשכולות של תחומי חברה, ביטחון, דת ומדינה. הסקר התפרסם ברשתות החברתיות, וכן הועבר בשיטת "כדור שלג" בין המשיבים. על בסיס תוצאות הסקר התקיימו מחקר כמותני, בחינת קורלציות ורגרסיה רבת משתנים.

אוכלוסיית הנוער ככלל מחוברת באופן רשתי מובהק, מחזיקה בידיה טלפונים חכמים, מעורה מאוד בפרסומים ברשתות, ומצביעה על רמת השתתפות גבוהה בסקר הנוכחי ולאורך השנים שבו הוא התפרסם. התגובות נצברו על בסיס GOOGLE SHEETS לרבות חותמת זמן, המאפשרת בקרה על התשובות, איתור כפילויות ודגימות החשודות בהטיה. שיטה זו מאפשרת דגימה ללא מגבלות גיאוגרפיות, וחוצה מגזרים ומגדר, תוך צמצום טעויות הקלדה. בסך הכול נפסלו במחקר זה 227 דגימות החשודות בכפילות ובטעויות הקלדה שאינן מאפשרות שילובן בניתוח.

מגבלות המחקר:

המחקר מתמקד בעיקרו באוכלוסייה החילונית, המסורתית והדתית, תוך השתתפות מצומצמת מאוד ולא מייצגת של החברה החרדית והחברה הערבית. הסיבה המרכזית לכך היא שדפוסי התגובה של האוכלוסיות שאינן נכללות הן עקביות בהקשר הנדון, וכן השתתפותן ברשתות החברתיות היא נמוכה ביחס לאוכלוסייה הנדגמת, ובייחוד תחת ההקשר של יחס כלפי שירות צבאי או שירות לאומי – אוכלוסיות אלו נוקטות בחשדנות כלפי מחקרים מסוג זה.

שיטת המחקר ואיסוף הנתונים מהווים 1.7% טעות במרווח סמך של 95%, זאת כאשר לפי נתוני הלמ"ס הילודה בקרב האוכלוסייה הנדגמת בשנים הרלוונטיות עמדה על 520 אלף וכאמור הסקר מתבסס על מעל 3,000 דגימות מקרב אוכלוסייה זו. מדדים אלו מצביעים על רמת מהימנות גבוהה של הממצאים, כמו גם על מספר קורלציות המצביעות על קשרים מובהקים המוכרים בחברה הישראלית, ואשר באים לידי ביטוי גם במחקר הנוכחי. 

מאפייני המשתתפים ((n=3285:

ממצאים:

תפיסת אתוס

בפרספקטיבה של עשור מאז שנת 2015 מחקר זה מציג עלייה עקבית בנטיית הנוער לאמץ אתוס לאומי – אתוס זה מתאפיין בעיקר בעמדות חיוביות בנושאים כגון אופי המרחב הציבורי בישראל, מעמד ההמנון, סמליות החגים בישראל, מוסדות השלטון, צה"ל כמוסד ממלכתי, וגמישות בהיבטים המהווים עמודי תווך בלאומיות היהודית.

האתוס הליברלי מאפיין גם הוא את הנוער הישראלי בהקשרה של מדינת ישראל תחת שלטון דמוקרטי, שבה חלק גדול מהציבור חי את חייו באורך חיים ליברלי – רוב חילוני, שחלקו כופר בדת כלשהי. הערכים הליברליים מתבססים על היגדים בתחום השוויון, שלמות החברה, נכונות להעביר משאבים לטובת חינוך ורווחה על חשבון תקציב הביטחון, וכן שילוב של מיעוטים בפלטפורמות ממסדיות כגון צה"ל, ונוסף לכך שילוב של נשים בתפקידי לחימה.

אפשר לזהות שהאתוס הלאומי התחזק בעשור האחרון בקרב הנוער, ועם זאת האתוס הליברלי מצוי במגמה תנודתית וחזרה לרמה שהייתה באמצע העשור הקודם. אפשר לאפיין את הנוער כבעל תפיסות לאומיות מובהקות, בצד תמהיל ערכים ליברלי הנתון למחלוקת בין המגזרים השונים. 

רמת אי-ההסכמה בקרב הנוער מתבססת בעיקר על השונות במדדי התשובות להיגדים הקשורים בנושאים המופיעים בגרף דלעיל (מנורמל לפי רמת המחלוקת הגבוהה). 

תפיסת האיום הביטחוני – ניכר כי בהקשר זה רמת ההסכמה בקרב הנוער התחזקה בעשור האחרון.

המוטיבציה לשירות בצה"ל – מגמה עקבית ביחס לפעימה הקודמת, ושינוי חיובי ביחס ל-2016.

תפיסות ליברליות ולאומיות – מסתמנת אי-הסכמה בתחומים אלה – ע"ב שונות גבוהה בין המשיבים.

ההיגדים אליהם נדרשו המשיבים מצביעים על מגמות פרטניות בתחומים שונים – השינויים העקביים והמובהקים הם סביב תפיסת האיום מצד הקמה אפשרית של מדינה פלסטינית, ושמירה על ריבונות הכנסת וחופש הייצוג הפוליטי: שני היגדים אלו זוכים לעלייה ברמת התמיכה בצד צמצום ברמת השונות בין המשיבים בהיבטים אלה. עוד בולטים ההיגדים בתפיסת הסיכונים הביטחוניים, והנכונות לשנות את חלוקת המשאבים לתעדוף חברתי – למרות שרמת השונות בממדים אלו עלתה, עדיין אפשר לזהות כי רמת התשובה ככלל היא במדד הגבוה והוא מייצג את תפיסת האיום ככלל בקרב הנוער.

מתאמים וקשר בין משתנים

משתני המחקר:

SRVMTV – המוטיבציה לשירות קרבי – משתנה אורדינלי המייצג את הרצון להתגייס ולסוג יחידה, כאשר 0=חוסר רצון לשרת בצה"ל, 4=רצון להתגייס כלוחם/ת.

THRT – רמת האיום הביטחוני הנתפסת – משתנה אורדינלי המייצג שקלול של רמת החשש מפני מלחמה, היפגעות מטרור ופשעי שנאה, סולם ליקרט 1–6.

EDUC – משתנה קטגוריאלי – רמת ההשכלה של ההורים בין תיכונית לאקדמית.

FATHSRV, MOTHSRV – משתנים אורדינליים לסוג השירות בחובה של אב/אם המשפחה.

SOCIOECO – משתנה אורדינלי – רמת ההשתכרות במשפחה (הנחת ממוצע של ברוטו 11 אלף ש"ח).

VOLVL – משתנה אורדינלי – רמת ההתנדבות בקהילה, מועצת תלמידים, תנועת נוער, שנת שירות

RELIG – רמת הדתיות – משתנה אורדינלי, מאנטי-דתיים וחסרי דת ועד לדתי אדוק.

AREA – אזור המגורים – משתנה קטגוריאלי: מרכז/ פריפריה קרובה/ פריפריה רחוקה/ ספר ועימות.

AGE – משתנה הגיל.

ניתוח קורלציות

קשרים בולטים ומובהקים:

• קשר חיובי בין סוג שירות הצבאי של האב לסוג השירות של ילדיו.

• קשר חיובי בין סוג השירות של האם לבין רמת ההתנדבות של הילדים בקהילה.

• קשר בין אזור המגורים לבין המוטיבציה לשירות בצה"ל (ככל שמתרחקים מהמרכז).

• ככל שמתקרבים לפריפריה/ספר רמת האיום הביטחוני נתפסת כחמורה יותר.

• קשר חיובי בין רמת הדתיות והמוטיבציה לשירות קרבי, בייחוד בקטגוריה מסורתית.

• קשר שלילי בין רמת ההשכלה לבין רמת האיום הביטחוני הנתפסת.

• מוטיבציית השירות בצה"ל של גברים גבוהה יותר משל נשים.

סכמת הקשרים המתוארת מצביעה על השפעות ברורות של שירותם הצבאי של ההורים, הקשר בין שירות צבאי ובין התנדבות אזרחית, השפעת אזור המגורים, רמת הדתיות וההשכלה, וכן על השפעות מגדריות – ככלל, רובם של קשרים אלו אינו חדש ונמצא גם במחקרים קודמים.

עם זאת, קשר מובהק הראוי לבחינה והעמקה ולא נמצא בעבר הוא הקשר שבין שירותה הצבאי של האם ובין המוטיבציה של ילדיה להתנדב בקהילה – זאת אל מול הקשר של מוטיבציה ביטחונית המושפע משירות האב. נקודה זו ראויה לבחינה מעמיקה שכן ייתכן שבמסגרת חלוקת התפקידים המסורתית החברה הישראלית ככלל רואה את הצד הגברי כבעל אופי ביטחוני ואת הצד הנשי כבעל אופי חברתי.

הקשרים שנמצאו בין רמת שכר, רמת דתיות, השכלה ואזורי מגורים מצביעים על מהימנות המחקר בהיותם קשרים הנמצאים בניתוחים מחקריים רבים בחברה הישראלית.

ניתוח מודל גרסיה

המודל בוחן את רמת ההשפעה של משתנים שונים על רמת המוטיבציה לשירות בצה"ל בכלל, ולסוג השירות עד רמת לחימה. המודל נמצא כמובהק ברמה גבוהה מאוד, זאת כאשר משתנה הגיל ומשתנה ההשכלה של ההורים נמצאו כלא מובהקים – השאר מובהקים ברמה גבוהה מאוד, למעט תפיסת האיום המצויה על סף מובהקות (0.051) ונכון לקבלה בראייה כוללת של ממצאי המחקר.

סדר המשתנים לפי עוצמת ההשפעה מגבוה לנמוך:

1. המגדר

2. רמת הדתיות

3. אזור המגורים

4. שירות החובה של האב

5. שירות החובה של האם

6. רמת האיום הביטחוני (מנקודת המבט של המשתתף).

הגרף דלעיל מציג את מגמות המוטיבציה לסוגי השירות: אפשר לזהות עלייה במוטיבציה לשירות בעורף – בתוך קטגוריה זו מצויות נשים רבות המבקשות לצאת לשירות לאומי, שנת שירות, וכן לבצע שירות בעתודה. זוהי עלייה עקבית בעשור האחרון.

אפשר לזהות ירידה במוטיבציה לשרת באופן כללי בתפקידים תומכי לחימה ביחידות קדמיות, זאת לצד ביקוש מתעצם לשרת בתפקידי מודיעין וסייבר – זוהי מגמה מתחזקת וגם במחקר זה היא באה לידי ביטוי באופן מובהק בעשור האחרון.

עלייה במוטיבציה לשרת כלוחמים – זוהי עלייה של אחוזים בודדים אך לכל הפחות במסגרת מרווח הטעות במדגם אפשר לומר בוודאות גבוהה כי אין פגיעה במוטיבציה לשרת כלוחמים בשנים אחרונות, לרבות בשנת 2023.

קטגוריית "אחר" מצביעה על משיבים אשר לא ישרתו ממניעי דת/ בריאות/ מצפון – אפשר לזהות כי אחוזי המשיבים בקטגוריה זו דומים לאלו שבשנים קודמות ואין שינוי מובהק לכאן או לכאן.

אפשר לזהות בגרף המגלם את ממוצע התשובות דלעיל כי באופן כללי הנוער תופס את רמת הסיכונים הביטחוניים כגבוהה (4.6 מתוך 6) – למרות התנודה הקלה לאורך העשור, עדיין רמה זו נשמרת ומצביעה על מודעות ביטחונית גבוהה ויציבה בקרב הנוער.

העמדות הפוליטיות של הנוער תנודתיות בעשור האחרון – אומנם לא באופן דרמטי, אך עדיין ניכר כי בקרב הנוער ההתלבטות היא בעיקר בין ימין פוליטי ובין מרכז. אחוז התמיכה במפלגות שמאל ככלל נמוך בהשוואה לאחרים, וכן הנטייה לעמדה פוליטית ימנית חזקה יותר מהשאר, זאת כאשר מזוהה ירידה בשנים 2018–2021, וחזרה לדפוס קודם בשנת 2023. עוד אפשר לומר כי בנקודת הזמן שבה התקבלו התשובות עבור 2023 ממשלת הימין מכהנת שישה חודשים בפועל, ולפי ממצאי מחקר זה לא מזוהה פגיעה בתמיכה במפלגות ימין מצד האוכלוסייה הנדגמת.

דיון

מסורת ישראלית עקבית

ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על דפוסים מסורתיים מובהקים בתפיסה של הנוער את המציאות בהקשרים לאומיים וביטחוניים – עוצמת הקשרים שבין העבר המשפחתי והנכונות של המשתתפים לקחת לדור הבא היבטים אלו היא ברורה מאוד. הנתונים עשויים להצביע על המשכיות בעוצמתו של התא המשפחתי, העברת ערכים ותפיסות מדור לדור.

המחדש במחקר הנוכחי הוא ההבדל שבין השפעת האב והשפעת האם – בשעה שההשפעה של האב נוגעת יותר להיבטים לאומיים, תפיסת איום ומוטיבציה ביטחונית בהקשר הגיוס לצה"ל, השפעת האם היא ליברלית וכוללת השפעה על היגדים הכרוכים בשוויון חברתי, דבר שעולה באופן מובהק בקורלציות סביב המשתנים המדוברים:

המשתנה EQLTY מייצג את ההזדהות עם היגדים הנוגעים בשוויון חברתי בממדים של מגדר ומגזר, ואפשר לזהות כי הקורלציה בינו ובין שירותה הצבאי של האם היא מובהקת. נתון מעניין נוסף הוא מובהקות והשפעה בין סוג השירות של שני ההורים. ההיבטים האלה מהווים בסיס למחקר המשכי בהקשרה של המשפחה הישראלית וכל קשריה בהיבטי השירות בצה"ל, ושל השלכותיו על התרבות המשפחתית בכלל ועל יצירת ערכים תומכי שירות בקרב הילדים כמובילי הערכים לדורות הבאים.

תפיסת איום מוגברת

רמת האיום הנתפסת בקרב הנוער כאמור היא גבוהה ועקבית – נקודה מעניינת בקרב נוער שזכה אולי לתקופת החיים השקטה ביותר מאז קמה המדינה: אחרי מלחמת לבנון השנייה, בשעה שהגבול הצפוני כמעט שלא חווה אירועים ביטחוניים, ובעשור שבו הגיוס למילואים היה נמוך ביחס לעשורים קודמים – דווקא בתקופה זו הנוער בעל מודעות איום גבוהה, ייתכן שבשל התפיסות המסורתיות במשפחה, או לחלופין בשל התחזקות השיח בשנים האחרונות בהקשר של האיום האיראני והשפעותיו.

נוכח ההבנה כי תפיסת האיומים ככלל לא נובעת ממסרי מערכת החינוך, והעובדה שהנוער צורך פחות מדיה טלוויזיונית בערוצי האקטואליה – תובנה זו בהקשרי תפיסת האיום נובעת ככל הנראה מתוך המשפחה עצמה או מהרשתות החברתיות – זוהי סוגיה הדורשת העמקה באשר למנגנוני התיווך והשפעתם, תחת השאלה מהיכן מבסס הנוער את התובנות שלו בהקשרים של איומים ביטחוניים, דווקא בתקופה שקטה יחסית לעבר. עוד שאלה הנדרשת לבירור היא מדוע אין קשר מובהק בין עוצמת האיום הנתפסת ובין המוטיבציה לשירות בצה"ל – בעבר האיומים היוו מנוע נכונות משמעותי בהקשרים ביטחוניים, בעיקר בקרב הנוער, אך עם זאת נמצא בעבר כי גם הצורך החברתי מהווה שיקול בנכונות לשירות צבאי.

בטבלת הקורלציות דלעיל אפשר לזהות כי בין איום בטחוני ובין מוטיבציה לשירות לא קיים קשר מובהק, ועם זאת בין מוטיבציה לשירות ובין התנדבות בקהילה קיים קשר מובהק – הדבר בהחלט מצביע על עלייתו של משקל המעורבות החברתית במוטיבציה להתגייס ביחס למשקלו של האיום הביטחוני.

מגדר וליברליזם

ממצאי המחקר מבליטים את מובהקותו של משתנה המגדר – כאמור, השפעות השירות הצבאי של האם על ערכים חברתיים במשפחה, תודעת איום גבוהה יותר אצל נשים והזדהות גבוהה בהיגדי השיוויון. ממצא זה עשוי להתחבר לממצאי מחקרים אחרים המצביעים על כך שהתודעה החברתית בקרב נשים גבוהה יותר מאשר בקרב גברים. עם זאת, המוטיבצייה שלהן לשרת, כל שכן שירות קרבי, היא נמוכה ביחס לגברים. מעניין לראות לפי מחקר זה, כי ככל שאישה תשרת בתפקידים קדמיים יותר, רמת ההשפעה שלה על התא המשפחתי בהקשרים חברתיים היא חזקה ומובהקת.

המגמה שלפיה צה"ל משלב יותר נשים בתפקידי לחימה בשנים האחרונות מוכרת, והיא ידועה כשנויה במחלוקת – לפי ממצאי מחקר זה נשים לא ששות לשירות קרבי, ובאופן כללי השירות בצה"ל לא מסתמן אצלן כמחויבות בעוצמה המסתמנת אצל גברים. עניין זה, בהצטרף לתפיסות ליברליות מפותחות יותר אצל נשים, מחייב בירור נוסף – כיצד באמת נתפס שירות החובה בקרב הנשים, היכן בא לידי ביטוי המאפיין הליברלי, אם מדובר בצה"ל או מחוץ לצה"ל, ובאופן גורף יותר, מהי עמדתן של נשים באשר לשירות בתפקידי לחימה – בעבר רוב הנשים צידדו בתפיסה זו, ועדיין ניכר שרובן מצדדות בה, אך כאשר הן נשאלות לגבי עצמן, שכיח יותר שהן יימנעו משירות בתפקיד לחימה, למרות שהן תומכות ברעיון.

עוד ראוי לומר, כי לאומיות וליברליזם אינם "משחק סכום אפס" – תפיסתו של מנחם בגין, למשל, באיזון הנדרש בין לאומיות וליברליות בישראל מצביעה על כך שערכים אלו אינם ערכים משלימים, ואינם באים האחד על חשבון האחר – זהו תמהיל המציג כי חברה לאומית יכולה להיות גם ליברלית, וכי החיבור "יהודית ודמוקרטית" המאפיין את מדינת ישראל אינו חיבור סותר, ולבטח אינו בלתי אפשרי.

הסכמות ומחלוקות

לפי ממצאי המחקר הנוכחי הנוער מתאפיין בתפיסה המסורתית שקיימת בישראל זה שנים רבות – קיימת הסכמה רחבה ובולטת בנושא איומים ביטחוניים והצורך לשרת בצה"ל, לצד אי-הסכמה בולטת באשר לחלק מהערכים הליברליים – ניכר שבשנת 2023 הנוער מצוי במגמת אי-הסכמה מתגברת בהקשרים חברתיים-ליברליים. ייתכן שאנו עדים למציאות המוכרת של קונצנזוס ביטחוני לצד מחלוקת חברתית הנוגעת לשסעים האופייניים לחברה הישראלית, שעיקרם כלכליים, חברתיים ופוליטיים. אפשר להסיק מתוך מחקר זה כי נקודות המחלוקת בקרב הנוער מאפיינות את החברה כולה, ובעקבות הממצא של מסורתיות ההשפעה המשפחתית – ייתכן שהנוער "יורש" תפיסות מההורים גם בהקשרים אלה, כמו גם הטענה המסורתית שעיצוב העמדה הפוליטית בגילאים אלה – עיקרה נובע מעמדות ההורים.

סיכום

החברה הישראלית מצויה בתהליך בירור חברתי משמעותי בשנה האחרונה שככל הנראה משפיע גם על עמדות הנוער, ומתאפיין במספר אי-הסכמות בולט בהקשרים חברתיים. עם זאת, ממצאי המחקר מראים שהנכונות לשירות בצה"ל, בפרט שירות קרבי, לא נפגעה ממחלוקת זו.

המחקר הנוכחי מציג שהתא המשפחתי הישראלי מתנהל באותה דרך מסורתית של העברת ערכים מדור לדור, תוך השפעת הלכי הרוח המשפחתיים בתחום ביטחון וחברה – התנהגות ההורים והשפעתם על הילדים – תפיסה מסורתית בסגנון "מעשה אבות – סימן לבנים". עם זאת, ניכר כי גם "מעשה אימהות" יכול להיכנס כמשוואה מעניינת, ובסיכומה של ההשפעה המשפחתית אפשר לומר כי הפוסט-מודרניזם המערבי לכל הפחות השפיע פחות על ערך המשפחה בישראל. 

הנוער הישראלי, לפי מחקר זה, מצוי בתודעת איום ביטחוני מועצמת, מושפע מאוד מהוריו, ונכון להתנדב למען הקהילה ולשרת בצה"ל במספרים גבוהים ויציבים בפרספקטיבה של כמעט עשור. המחאה החברתית בשנה האחרונה, לפי ממצאי מחקר זה, אומנם לא השפיעה על נכונות הנוער להתגייס לצה"ל, אך ייתכן מאוד שהשפיעה על תפיסות לאומיות וליברליות אשר באות לידי ביטוי בחוסר הסכמה מתעצם בהקשרים של קונפליקטים חברתיים. רוב מוחלט של המשתתפים במחקר זה משתייכים למגזר החילוני במדינת ישראל – מגזר שנטען לגביו שהוא מצוי בהשתנות תרבותית בהקשרי דת ולאום. על פי ממצאי מחקר זה גם הנוער החילוני הוא בעל תפיסות לאומיות מתעצמות לצד שימור רף ערכים ליברליים – ממצא זה עשוי להעיד כי המגזר החילוני בישראל ככלל אינו מצוי תחת התפשטות של פוסט-מודרניזם, הכוללת כפירה בערכים של מסורת ולאום, ונוסף על כך, נוער זה מתאפיין אף הוא במוטיבציה גבוהה לשירות בצה"ל.

השאלה היא מה יתהווה בסיום השירות הצבאי של הדור הזה? האם כמו בעבר גם כעת זו השירות הצבאי ישכך את הקונפליקטים החברתיים ואת המחלוקות הקיימות? האם גם בשנים הבאות צה"ל יהווה מנגנון חִברוּת אפקטיבי הממתן את הקונפליקטים ומלכד את הנוער?