יש תאוריה כי להקת "The Scorpions" לא כתבה את השיר "Wind of Change", אחד השירים שסימל את השינויים שהתרחשו במזרח אירופה בסוף שנות ה-80. התאוריה אומרת כי השיר נכתב על ידי סוכני CIA, שהשתמשו בו בשביל לזרוע מסרים אנטי-קומוניסטים בקרב תושבי ברית המועצות, לבלום אותה ולהוביל לשינוי עמוק בעולם. אני מעדיף להישאר עם הגרסה המקורית – יש משהו תמים ויפה בסולן של להקת רוק שכותב שיר מהלב, במה שבסוף הופך להיות מזוהה כל כך עם נפילתה של ברית המועצות.

בחודשים האחרונים התחושה הייתה כי העולם צועד בכיוון הלא נכון. האמירה הרווחת בערוצי התקשורת הייתה כי ישראל נתונה תחת צונאמי מדיני. רק לאחרונה מספר מדינות הכירו במדינה פלסטינית, ביניהן צרפת, פורטוגל ובריטניה. בהמשך לכך, ב-12 לספטמבר 142 מדינות הצביעו באו"ם על הרצון להקים מדינה פלסטינית (הצהרת ניו יורק). קטאר הודיעה כי בכוונתה לנקוט בצעדים במשותף עם מספר מדינות ערביות כנגד מדינת ישראל לאחר ניסיון החיסול בדוחא של בכירי חמאס (9 בספטמבר; בסופו של דבר לא ננקטו צעדים ממשיים). ישנן שמועות כי מצרים רוצה להקים כוח משימה ערבי עבור הגנה הדדית כנגד מדינת ישראל, בדומה לנאט"ו. ראש ממשלת ספרד איים במשתמע ברצון להשמיד את ישראל. גם מבחינה כלכלית המצב לא נראה מבטיח בלשון המעטה - קרן העושר הנורווגית הודיעה כי הא תפסיק את השקעותיה בישראל וראש האיחוד האירופי הודיעה כי היא תקדם צעדים לביטול השקעות ומסחר עם ישראל.

מעבר קצר על נקודות אלו גורם לחשש כי עתיד ישראל לוט בערפל ומעורר פחד. ישראל כמעט מבודדת, כולם מנסים לפגוע בה, להילחם בה. למעט ארה"ב ומספר מדינות נוספות, לישראל כמעט ולא נותרו חברות אמת. אבל בחינה נוספת של האירועים הנוספים יכולה לגלות לנו כי העתיד אולי לא שחור כל כך. ישנן רוחות של שינוי שנותנות עוד תקווה.

לפני מספר חודשים עלה לכותרות גבר בריטי שהחליט כי נמאס לו והוריד דגל פלסטין שהיה תלוי ברחוב. הדבר גרר סערה ועורר גל של פטריוטיות ברחבי בריטניה, במסגרתו אלפי בריטים החלו לנופף בדגלי בריטניה ואנגליה בגאווה מחודשת. שיאו של אירועים אלו היא העצרת שהתרחשה ביום שבת ה-13 בספטמבר, בה מאות אלפי אזרחים בריטים קראו להחזיר את ערכי בריטניה המסורתיים ואף נצפו לא מעט מפגני תמיכה בישראל. מחאות כנגד המדיניות של הממשלות באירופה ניתן למצוא במקומות נוספים. נדמה כי לחלקים גדולים מהציבור האירופאי נמאס.  

מעשים קטנים לפעמים משפיעים מעבר למצופה. בשנת 2011 גבר מתוניס שהצית עצמו עורר גל מחאות והפיכות שנודע כ-"אביב הערבי". הייתכן שהמעשים הקטנים האלו, מעשי גאווה לאומית שנראים כזעומים, יכולים לעורר גל של התעוררות שאולי יקרא בהמשך "האביב המערבי"? הייתכן שכמו בסוף שנות השמונים גם היום מנשבות רוחות של שינוי באירופה? 

גם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לא נגמרת. מדינות נוספות מתחילות להבין את האיום שמציבה רוסיה על מדינותיהן. אזעקות שנשמעו בפולין וברומניה עוררו בהלה. מטוסים רוסים פלשו למרחב האווירי של אסטוניה למשך מספר דקות. גם גרמניה מבינה כי אולי רוסיה היא בעיה גדולה משחשבה. צרפת, בין כל הכאוס הפוליטי השורר במדינה, מכינה גם היא תוכניות למלחמה, כנראה מתוך הבנה כי רוסיה לא תמהר לעצור וישנו סיכוי כי גם היא כבר לא בטוחה. ישראל יכולה לנצל את החששות הללו בשביל להגביר את שיתוף הפעולה עם מדינות אירופה ולהבהיר להם כי לא פחות משישראל צריכה אותן, הן צריכות את ישראל. ישראל היא בעלת טכנולוגיות מלחמה והגנה אווירית מהמתקדמות בעולם (אולי המתקדמת ביותר). מערכות כמו "כיפת ברזל" ו-"חץ" הן בדיוק מה שמדינות אירופה יצטרכו במקרה של תקיפות רוסיות. טכנולוגיות מלחמה נוספות יסייעו לאירופה להתכונן לקרב, קרב שייתכן והוא בלתי נמנע.

על פני השטח המצב נראה נורא. ישראל מבודדת. אחרי שנתיים של מלחמה. ידועה במאבקים וקרעים פנימיים. אבל מתחת מנשבות רוחות של שינוי, כפי שכתב ושר קלאוס מיינה, סולן "The Scorpions". התעוררות בקרב ערכי הלאומיות והחירות הכול כך חשובים בקרב מדינות אירופה וארה"ב. צורך בטכנולוגיה צבאית לאור סכנות המאיימות עליהן. תעשיית היי טק ופיתוחים טכנולוגים שמשגשגים. רבות דובר על כך שהמלחמה שישראל נלחמת כיום היא קריאת השכמה למערב. הייתכן כי האנשים, בניגוד למנהיגים, שמעו את הקול? הייתכן כי ישראל היא "אור לגויים"? כי עיניי האנשים נשואות אלינו וליבותיהם מתמלאות תקווה כאשר הם רואים את המתרחש פה? 

לאירועים האלו השפעה על איך אנחנו, מדינת ישראל, צריכים לראות את המתרחש פה. העולם משתנה לנגד עינינו. המלחמה שנדמה כי רק אנחנו נלחמים מתחילה להתעורר במקומות נוספים. עלינו לקבל את האמת – העולם לא שקט יותר. אנחנו צריכים להוביל את החזית המערבית. להוביל במעשים. להחזיק בערכי המוסר שהפצנו לעולם באמצעות התנ"ך ולהילחם כנגד כל מי שמעוניין להשמיד את התרבות המערבית ובתוך כך גם את היהודים. אולי כרגע המצב נראה קשה. אבל אחרי שרוחות השינוי יתגברו נוכל לראות כי עיניי כל העולם נשואות למדינת ישראל, למובילת המערב. המדינה ששימשה כחלוצה כל כך הרבה פעמים בעבר וגם כיום היא זאת שהיטיבה להבין את מה ששאר המדינות סירבו לקבל.