בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפתחות מואצת בתחומי הבינה המלאכותית ((AI – Artificial Intelligence. כבר כיום ניכרת השפעה משמעותית לבינה מלאכותית על האופן שבו מתנהלים עימותים בין מדינות, או למטרות של מלחמה בטרור. צפוי כי השפעה זו תלך ותגבר בשנים הקרובות. במאמר זה נסקור בקצרה מספר תחומים בהם בינה מלאכותית משתלבת בפעילות לוחמה וביטחון.

רובוטיקה בשדה הקרב (אוויר, ים יבשה)

כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) ממלאים משימות של איסוף מודיעין ותקיפה מזה מספר עשורים. פלטפורמות בלתי מאוישות דומות קיימות גם בים וביבשה. הרוב המוחלט של מכונות אלו נהוגות עדיין מרחוק על ידי מפעיל אנושי. לחילופין, הן מתוכנתות מראש להגיע למיקום מסוים, למשל באמצעות ניווט על פי GPS. 

עקב התקדמות הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, התפיסה משתנה לטובת שילוב של מכונות אוטונומיות (רובוטים) בשדה הקרב הקונבנציונלי. רובוטים אלו יוכלו לבצע משימות מסוגים שונים ולהתאים את עצמם לנסיבות המשתנות בשטח, ללא צורך בנהיגה אנושית מרחוק. מדובר במכונות שיהיו מסוגלות לנווט בעצמן ולעקוב ולפקח על האויב בזמן אמת. רובוטים כאלו יוכלו לשאת ציוד ותחמושת דרך שטחים קשים למעבר או מסוכנים. הם יוכלו לשמש למטרות פיקוד ושליטה קדמי או לצורך איסוף מודיעין לפני כוחות מתמרנים. הוספה של כלי נשק על גבי הרובוטים, תאפשר להם גם להשמיד אויב באופן עצמאי.

אפשרות אחת היא לבנות צוות לוחם המשלב פלטפורמות אוטונומיות יחד עם חיילים. למשל, רובוטים אוטונומיים הפועלים לצד טנקים מאוישים או מחלקת חי"ר. דוגמא נוספת היא רובוט שמשמש כטייס משנה לטייס אנושי, או ציוות של רובוטים מעופפים לצד מטוסי קרב מאוישים. למשל, ציוות של פלטפורמה אוטונומית שמהווה חיישן איסוף קדמי יחד עם מטוס מאויש שמשגר חימושים מאחור. ויש כמובן אפשרויות שילוב רבות נוספות, ביבשה בים או באוויר.

אפשרות אחרת היא בניית נחילים אוטונומיים של רובוטים. נחילים אלו יוכלו להישלח ולבצע משימות איסוף או לוחמה במתארים שונים, ללא כל צורך במעורבות של חיילים אנושיים. אפשרות זו עשויה להוביל לסיטואציה של לוחמה בין צבא רובוטי וצבא אנושי של היריב, או אף לקרבות רובוטיים מלאים. 

הופעה של רובוטים אוטונומיים בשדה הקרב תוביל לשינוי באופן בו תתנהל לחימה בשנים הבאות. אבל לצד התקדמות הטכנולוגיה, נדרש להשריש את התפיסה שהטכנולוגיה היא כלי ולא מטרה. חובה לפתח תורות לחימה (תו"ל) מתאימות לשימוש ברובוטים שיממשו את הטכנולוגיה לטובת ניצחון והכרעת האויב. ולמרות שמדובר בכלי משנה מציאות, הוא אינו צפוי להיות בקרוב תחליף למובילות של מפקדים בשטח. אינטליגנציה ויצירתיות אנושית ינצחו במלחמה, לא הטכנולוגיה לבדה.

צבאות רבים בעולם מפתחים רובוטים אוטונומיים מסוגים שונים. דוגמא להרג של חייל באמצעות כטב"מ אוטונומי (מתוצרת תורכיה) התרחשה ככל הנראה בלוב כבר באמצע 2021. ויש עדויות לשימוש נרחב של פלטפורמות רובוטיות במלחמת רוסיה-אוקראינה. כלומר, מעבר לצורך בפיתוח רובוטים לוחמים, על מדינת ישראל להיערך גם להתמודדות אל מול רובוטים לוחמים של האויב. שוב בשילוב מושכל של טכנולוגיה ותו"ל.

נדרש גם לזכור כי ככל שטכנולוגיה מתקדמת יותר והקישוריות (תקשורת) שלה מפותחת יותר, כך היא חשופה יותר להתקפות סייבר של האויב. התקפות סייבר עלולות לפגוע בכשירות של הרובוטים הלוחמים, או אפילו להפעיל אותם כנגדנו. על כך בהמשך.

מודיעין 

בינה מלאכותית משמשת כבר מספר עשורים לטובת איסוף ועיבוד מודיעין. ניתן להעריך ללא חשש כי התלות בשיטות של בינה מלאכותית רק ילך ויגבר בשנים הבאות. ציינו כבר לעיל כי ניתן להשתמש ברובוטים לצורך איסוף מודיעין קדמי. לדוגמה, איסוף חזותי (ויזינט) ממצלמות על גבי כטב"מ. יתכנו כמובן סנסורי איסוף נוספים על גבי פלטפורמות מסוגים אחרים. בנוסף, אלגוריתמים של בינה מלאכותית משמשים כבר שנים רבות לאיסוף מודיעין גלוי (אוסינט) של טקסטים, תמונות ווידאו מתוך רשתות חברתיות, ניתוח תוצרי ויזינט וכדומה. 

לאחר תהליך האיסוף, נדרש לבצע עיבוד מודיעיני. למשל, סינון של מידע טפל או מיותר, קביעת רמת ערכיות לפרטי מודיעין שונים, חיבור פרטי מידע שונים לכלל תמונת מודיעין בהירה ועוד. גם כאן, שיטות שונות של בינה מלאכותית מסייעות לתהליכים אלו מזה מספר עשורים. עולם המודיעין עוסק לעיתים קרובות ב"מציאת מחט בערמת שחת". נציין שבעיות אלו קשות לפתרון באמצעות בינה מלאכותית, לאור סכנת הצפה של "התרעות שווא". כדי להתגבר על כך, נדרש שילוב של מספר גישות שונות וניהול סיכונים מושכל.

בשנים האחרונות נבחנת האפשרות לעשות שימוש בבינה מלאכותית גם לטובת תהליך הערכה וקבלת החלטות בנושאי מודיעין שונים. למשל, באמצעות שימוש במודלי שפה גדולים (LLM) כדוגמת Chat GPT. תחום זה עדיין בתחילתו וככל הנראה אין תחליף לאיש מודיעין אנושי בעתיד הקרוב. עם זאת, קיימת חשיבות רבה לשימוש בבינה מלאכותית לטובת אתגור המסקנות וההחלטות של אנשי המודיעין (איפכא מסתברא). כפי שנוכחנו לצערנו ב-7/10, מדובר במשימה חשובה לא פחות, ואמצעי זה עשוי לסייע במניעת הקונספציות הבאות.

ביטחון שוטף (בט"ש)

באופן דומה לעולם המודיעין, בינה מלאכותית משמשת כבר שנים רבות לטובת פעילות בט"ש ואבטחת גבולות. למשל עבור ניתוח של מידע המתקבל מחיישני מכ"ם או אמצעי חוזי לאורך גבולות. דוגמא נוספת היא מצלמות או סריקת כבודה בשדות תעופה. בשנים האחרונות ראינו קפיצה משמעותית באיכות של ניתוח תמונות או וידאו בשל שימוש בלמידה עמוקה. לפיכך, יש להניח שנראה התקדמות משמעותית נוספת בתחום בינה מלאכותית לטובת בט"ש בעתיד הקרוב. 

כאמור לעיל לגבי שדה הקרב, גם בבט"ש טכנולוגיה היא אמצעי ולא מטרה. חובה לפתח תו"ל קבלת החלטות מתאים שיבטיח בין היתר, שמפקדים לא יוכלו להתעלם בקלות מהתרעות. בנוסף, יודגש כי טכנולוגיה מתקדמת ככל שתהיה, אינה תחליף לסדרי כוחות מתאימים למשימה (לפחות לא בעתיד הנראה לעין).

לוחמת סייבר

מעבר לממדי הלחימה באוויר, בים וביבשה, אנו עדים בעשור האחרון גם ללחימה שמתנהלת במימד הסייבר. תקיפת סייבר עשויה לפגוע במערכות המחשוב של האויב, כמו גם במפעלי תעשיה, או תשתיות קריטיות שלו. ובהמשך לכניסה המסיבית של רובוטים לוחמים לשדה הקרב, אנו צפויים לראות תקיפות סייבר שמטרתן לשבש, או אפילו להשתלט, על מערכות הנשק של האויב.

תחום לוחמת הסייבר משלב אף הוא יכולות של בינה מלאכותית. לדוגמה, בכתיבה אוטומטית של מכתבי דיוג (פישינג) לטובת מתקפות הנדסה אנושית, או בסיוע במציאת חולשות בתוכנות שעשויות להיות מנוצלות לטובת תקיפות סייבר. גם כאן אנחנו צפויים לראות התפתחויות נוספות בעתיד הקרוב.   

תמונת הראי ללוחמת הסייבר היא תחום הגנת סייבר אל מול האיומים האלו. בינה מלאכותית משולבת כבר היום במערכות הגנת סייבר מסוגים שונים, שכן מעבר לאיומי לוחמת הסייבר, קיימים כבר שנים רבות איומים של פשיעת סייבר, עבורם מיישמים טכניקות הגנה דומות. מדינת ישראל הינה מובילה עולמית בתעשיית הגנת סייבר אזרחית, ונדרש לרתום את היכולות של תעשייה זו גם עבור הגנה מפני לוחמת סייבר.

מבצעי השפעה ותודעה

מאבק על דעת קהל העולמית הינו ממד לחימה נוסף. בעשורים האחרונים, עם התפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות, אנו עדים להתגברות התופעה של קמפיינים שמטרתם להשפיע על התודעה של קהל יעד מסוים, או להניע אותו לפעולה. קמפיינים אלו נעזרים בהתפתחות המהירה של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) לצורך זיוף של תמונות, טקסטים, וקטעי קול ווידאו (מכונה דיפ-פייק). השיפור הדרמטי ביכולות אלו, כתוצאה של שכלול יכולות למידה עמוקה ומודלי שפה, הכניסו אותנו לעולם בו קשה מאוד להפריד בין בדיה למציאות. זהו עידן מסוכן. 

אבל כשם שבינה מלאכותית מנוצלת לרעה לצורך יצירת מציאות כזב, כך מחקרים אחרונים בבינה מלאכותית מראים כי ניתן לזהות באמצעותה את הזיופים האלו. באופן דומה, בינה מלאכותית עשויה לסייע לנו למנוע, או לפחות לשבש, את מבצעי ההשפעה של האויב. זהו תחום מחקר שנמצא בחיתוליו. בדומה לעולם לוחמת הסייבר, מדובר במרוץ חימוש אינסופי בין תוקפים למגינים. חשוב שמדינת ישראל תלמד להתמודד טוב יותר עם האויבים שלה גם בזירת התודעה. 

לוחמה ביולוגית

בעשורים האחרונים עולם הגנטיקה והביולוגיה המולקולרית עובר מהפכה. יכולות של הנדסה גנטית ועריכת גנים, שהיו בעבר מנת חלקן של מעבדות משוכללות ועתירות ממון, הופכות להיות זולות ונגישות לכל דכפין. בעקבות זאת, מתפתחת בשנים האחרונות תופעה של האקרים ביולוגים, שמוכיחים שניתן לפתח תרופות או חיסונים גם במוסך הביתי, ללא כל פיקוח או רגולציה.

בנוסף לכך, מערכות AI הובילו לאחרונה לפריצות דרך במחקר של חלבונים בפרט ומולקולות ביולוגיות בכלל. לדוגמה, קל היום יותר מאי פעם לנתח את המבנה של חלבון מסוים, או לזהות אזורים חשובים לתפקוד שלו. יכולות אלו חשובות לפיתוח של תרופות חדשות, אבל עלולות לשמש גם לטובת תכנון ויצירה של נגיפים וחיידקים מהונדסים למטרות זדוניות. כלומר, ההתפתחות העצומה בהנדסה גנטית, בשילוב עם מערכות בינה מלאכותית, מקצרות ומקלות מאוד על תהליכים שעלולים להוביל ללוחמה ביולוגית.

כפי שלמדנו ממגפת הקורונה, מדינת ישראל חייבת להיות ערוכה טוב יותר להתמודד גם עם איומים ביולוגים. כמו בסעיפים הקודמים, גם התגוננות בפני לוחמה ביולוגית הופכת לזולה ומהירה יותר, בדיוק מאותן סיבות. נדרש לנתח את האיום שנשקף משילוב של מערכות בינה מלאכותית בתחום הביולוגיה ולפתח שיטות מבוססות AI שיאפשרו לאתר במהירות תרופות או חיסונים אל מול האיומים האלו.