חבר הכנסת אחמד טיבי נפגש בשבוע שעבר עם שגריר סין בישראל, וביקש ממנו כי מדינתו תפעיל לחץ על ישראל בנושא הטיפול בפשיעה בחברה הערבית. הפנייה לסין התבררה כחלק ממהלך רחב יותר של המפלגות הערביות. אלו מבקשות להפעיל לחץ בינלאומי על הממשלה, בעקבות מצב הפשיעה והאלימות במגזר, ולאור הביקורת הקשה של נבחרי הציבור הערבים על אופן הטיפול בארגוני הפשיעה המעורבים. 

ח"כ טיבי טען בתגובה לשאילתא עיתונאית בדבר כי: "מדובר בפגישת היכרות שגרתית, כחלק ממאמץ מדיני רחב שמובילים נבחרי הציבור הערבים לנוכח משבר הפשיעה החמור. במסגרת זו פנו חברי הכנסת גם לנציגי האיחוד האירופי, לשגרירים זרים, לממשל האמריקאי ולארגון האו״ם. המטרה ברורה: יידוע הקהילה הבינלאומית בדבר עומק משבר הפשיעה והאחריות הישירה של מדיניות ממשלת נתניהו והשר בן גביר, אשר מאפשרת את המשך התחזקותם של ארגוני הפשיעה ופוגעת בביטחון האישי של האזרחים הערבים".

כרגיל- ההנהגה הערבית וחברי הכנסת הערבים בפרט, נושאים באפס אחריות על הנעשה בחברתם, ומעדיפים לדאוג ל"אחיהם" ברשות הפלסטינית, בעזה, בסוריה ולבנון, על פני החברה הערבית בישראל. אין הם מפגינים שמץ של דוגמא אישית בהובלת השינוי בשטח באמצעות עשייה, אלא באמצעות בכי ונהי. אין הם נוקפים אצבע כדי לסייע למערכות האכיפה לפעול, אלא להיפך, מקשים הם עליה, מסיתים נגדה ומפריעים לפעולתה. במקום להתנדב בעצמם או לעודד שירות לאומי משמעותי במשטרה או ב"משמר אזרחי" לדוגמא, העדיף ח"כ איימן עודה לעמוד מנגד, לקלל שוטרים, להמריד ולקרוא לערביי ישראל שלא להתגייס לכוחות הביטחון – ולאלו שהתגייסו "השליכו את הנשק בפניהם ואמרו להם מקומנו לא איתכם". ח"כ אחמד טיבי, ידוע ביחסו השלילי, הגס והברוטאלי לכוחות הביטחון ולמשטרה בפרט. רק לאחרונה גידף באופן פומבי את המשטרה ואת דוברה בראיון בשידור חי. בעברו זכורים ומתועדים מקרים נוספים, שאילו היה מבצעם בכל מדינה אחרת, עמה טורח הוא להתייעץ או יישות לה ייעץ, כנראה שלא היה נשאר לחמם את כסאו בפרלמנט בהכרח. זאת כדוגמת: הרמת יד על חייל, הרמת יד על שוטר בשני ארועים שונים ומניעת מעצר משטרתי של חשוד ערבי. האם עודדו חברי הכנסת הערבים את הציבור הערבי לשתף פעולה עם המשטרה במניעת פשיעה ובפיענוח מקרי פשיעה חמורה, או שמא הדבר נחשב אצלם כבגידה ושיתוף פעולה עם "כוחות הכיבוש הציונים"? 

מה קורה בסין?

על אף הביקורת על חברי הכנסת הערבים כפויי הטובה, חסרי המנהיגות וחדלי האישים, היתכן ודווקא בעזרת שיחותיהם עם דיפלומטים סינים ואחרים, ימצא המענה לאלימות בחברה הערבית? פרט מידע קטן אך מהותי, שכחו אותם ח"כים ערבים עת פנו הם לעזרת הסינים: זכויות האדם של אנשים שהואשמו בפשע בסין אינן מוגנות לרוב על פי חוק, בסין אין תלונות ואין לדבר סרה על המשטרה, לתשומת לבם של הח"כים אחמד טיבי ואיימן עודה. 

אילו נלמד מהסינים כיצד ראוי לטפל בפשיעה, יתכן ומצב האלימות בחברה הערבית ישתנה במהירה, שהרי בסין ישנה אכיפה קפדנית וענישה חמורה ביותר מצד השלטונות. 

הענישה על עבירות אלימות בסין נחשבת למחמירה במיוחד ומתבססת על עקרון "ההרתעה המירבית", הכוללת מאסרים ממושכים עם עבודות כפייה, מאסרי עולם ועונשי מוות, המתבצעים לעיתים תוך פרק זמן קצר ממתן גזר הדין. רצח, אונס, חטיפה, מעילה ושוד הם רק חמישה מבין 46 הפשעים שבגינן חל עונש מוות בירי או בזריקת רעל. עבירות בנשק וחומרי נפץ, גרימת מוות או פציעה קשה מפיצוץ, הצתה או רעל, גוררות 10 שנות מאסר עד עונש מוות. סין מפעילה מדיניות "אפס סובלנות" כלפי סוחרי סמים גדולים ומנהיגי ארגוני פשיעה, הנידונים לעיתים קרובות למוות. בשנים האחרונות, ככל הנראה, הוציאה סין להורג יותר אנשים מאשר שאר העולם גם יחד. המספר המדוייק של ההוצאות להורג בשנה הוא סוד מדינה בסין, ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" סבור שהמספר השנתי עשוי להגיע לכמה אלפים. ראוי לציין כי לאחרונה מספר הפשעים שעונשם מוות ירד, ואין הם כוללים עוד גניבה לדוגמא, היכולה לגרור עונש של חמש שנות מאסר בלבד. 

ענישה על "אלימות קלה", כדוגמת הפרות סדר, קטטות או תקיפה קלה, כפי שמוכרים הם מקרוב לח"כים הערבים, כוללת מעצר מינהלי של עד 20 יום וקנסות כספיים, בהתאם ל"חוק עונשי המינהל לביטחון הציבור" המעודכן ל-2025. בנוגע לאלימות במשפחה, סוגייה כאובה מאד בחברה בישראל ככלל ובחברה הערבית בפרט על רקע כבוד המשפחה לרוב, בתי המשפט בסין מחמירים בענישה גם על הפרת צווי הרחקה. 

בסין משתמש המשטר בשיטות מעקב טכנולוגי באופן נרחב, ללא מגבלות מצד היועמ"שים הסינים ומערכת המשפט, כדי לאתר חשודים ולמנוע פשיעה בזמן אמת. בסין, בדומה לישראל, משולבות קבוצות אזרחים וארגונים מקומיים במערך האכיפה, דבר המסייע לניטור, הרתעה ומניעת פשיעה בשכונות המגורים ובמרחבים הפתוחים. האם כעת ינהרו המתנדבים הערבים בהמוניהם ליחידות האבטחה בעיריות ובמועצות המקומיות, האם יקימו הם סניפים של "השומר החדש" או רחמנא ליצלן, יצטרפו לשורות מג"ב ומשטרה? 

בסין, אנשים החשודים בפשע נעצרים לעתים קרובות לתקופות ארוכות מבלי להופיע כלל בפני שופט. מהעצורים נמנע, לעיתים קרובות, מפגש ונוכחות של עורך דין או ביקורי משפחה, וסביר שינקטו נגדם באלימות כדי לחלץ הודאה. ארגוני זכויות אדם מעריכים כי עשרות אלפי אנשים בסין מוחזקים כיום ללא משפט. מצב דומה לכך ניתן למצוא גם בקרב שכנותיה הערביות של ישראל, כדוגמת ירדן ומצרים המהוות לערביי ישראל מודל והשראה לכאורה, בהם מקובלים מאד מעצרים מנהלים. משפטים בבתי משפט בסין, יכולים להתקיים בסתר, כך שייתכן שלנאשם לא יהיה כלל עורך דין שייצגו, ואם יהיה, הוא לא תמיד יהיה רשאי לדבר להגנתו. בבית המשפט בסין, לאחר שהתביעה העלתה את טיעוניה, השופט מקבל החלטה וההזדמנויות לערעור הינן מועטות, אם בכלל. 

ממשלת סין התעקשה כי "מחנות החינוך מחדש" או "מרכזי הכשרה מקצועית", הם בסך הכל מתקנים התנדבותיים לחינוך מחדש, הגומלים את "המתנדבים" מהתנהגותם הקיצונית, הנוטה לפשיעה וטרור. עיתונאים חוקרים חשפו בשנת 2019 כי למעשה מדובר במחנות כליאה בעלי רמת אבטחה גבוהה, המתמקדים בשטיפת מוח שיטתית של אסירים, שרובם בני הקהילה האויגורית המוסלמית. החקירה גילתה כי העצורים היו נתונים למעקב קפדני, משמעת וענישה בגין הפרות התנהגות, במטרה לשנות אמונות, התנהגויות ואף שפה.

סיכום והמלצות

חברי כנסת ערבים, שחושבים בכנות, כי ראוי שסין תלחץ על ישראל לשנות את יחסה לפשיעה הערבית, מוזמנים להציע בעצמם את הצעות החוק שיאפשרו את מימוש הרעיונות "הנהדרים" שהוזכרו. באם יש ערבים בישראל שחושבים כי ראוי אולי לאמץ דווקא מהסעודים שיטות פעולה למיגור הפשיעה, מוטב שיבדקו היטב את גזרי הדין החלים שם על פושעים, בהתאם לחוק הדתי – "השריעה". מכריתות ידיים לגנבים ועד הוצאה להורג לסוחרי סמים, אנסים ורוצחים... האם "האיסלאם הוא הפתרון" כדברי האחים המוסלמים?  

עצה קטנה לח"כים הערבים ככלל, ולגדול היועצים שבהם בפרט, הרי הוא יועצו לשעבר של הארכי מחבל יאסר ערפאת ימ"ש: "היו זהירים במה שאתם מייחלים לו". או כדברי חז"ל, הכתובים במשנה אבות א': "אבטליון אומר: חכמים, הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל".

לאור היותה של הפשיעה בחברה הערבית איום אסטרטגי על בטחון מדינת ישראל, יש להציע לח"כים הערבים והיהודים להפעיל לחץ על היועמ"שית, בכובעה כתובעת הכללית של מדינת ישראל, שבאחריותה ובסמכותה - הטיפול במיגור הפשיעה! ככל שהיועמ"שית אינה כשירה מיידית לביצוע התפקיד והמשימה, הפעילו לחץ בכנסת ובבג"ץ, למען תוחלף במהירה בנושא משרה המסוגל להתמודד עם האתגר. לחילופין קדמו את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש, כך שימונה תובע כללי במשרה מלאה למדינת ישראל. תובע שיכנס בעובי הקורה, יממש את האחריות והסמכות שניתנו לו בחוק, ויניע את כלל המערכות והרשויות לפעולת אכיפה משולבת, אפקטיבית ויעילה, כנגד האיומים האסטרטגיים על החברה, העם והמדינה.

מאמר זה פורסם במקור בערוץ 14