כנסת ישראל מקדמת הצעת חוק להחלת עונש מוות למחבלים שהורשעו ברצח אזרחים או תושבים ישראלים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בנובמבר 2025, טרם השלימה את כל הליך החקיקה הנדרש ועוד לא הגיעה למבחן בג"ץ, באדיבות ארגוני זכויות (פראי) אדם. במקביל, נשברו השנה שיאי הוצאות להורג במדינות השכנות, כדוגמת ערב הסעודית. 

הזמן משרת את מי שיודע למצותו ולנצלו טוב יותר לצרכיו. בהקשר גזרי דין מוות לכל הפחות, סעודיה אינה מבזבזת זמן יקר ומוכיחה שמושג "הזמן" במזרח התיכון, לגביו היה מי שאמר ש"החיפזון מהשטן", יכול להיות מהיר מכפי המוכר, המצופה והמשוער. 

בעוד שבסעודיה יש אפס סובלנות לפשעים חמורים וגזרי הדין מבוצעים באופן חד ומהיר יחסית, תרתי משמע, אזי בישראל לוקחים את הזמן לדיונים, התחבטויות, עתירות וכיוצא בזאת. הדחיינות בקבלת ההחלטות וביישומן במסגרת החוק, משחקת לידי המחבלים. חלקם מוצא עצמו משוחרר בעסקאות חילופין, או לכל הפחות חי על התקווה שכך יקרה לאחר אירוע החטיפה הבא, שכולנו מבינים שאורב מעבר לפינה, חלילה. חלק אחר חי על התקווה לברוח ואולי אף להינצל, או לפחות לחיות ולזכות לכבוד ומעמד בכלא. אלו מפרנסים בכבוד את המשפחה במשך שנים רבות ומעמיסים עול רגשי על משפחות הקורבנות, ועול כלכלי על מערכות הכליאה ומשלם המיסים בישראל. 

בעוד שבישראל יש מי שחוששים מהוצאה להורג של מחבלים אכזריים, מוכיחים הערבים שאין מניעה לעשות כן במצוות החוק או השריעה (החוק הדתי האסלאמי). יתר על כן, אין הדבר מעיב על היחסים עם המערב, המסנוור מאינטרסים חומריים ורואה במדינות כמצרים וממלכות כערב הסעודית, בנות ברית. בכלל זאת ישנם ישראלים שאינם מהססים לתמוך בנירמול היחסים ובחתימה על הסכמים תוך התעלמות מסוגיית "הערכים".

עונשי מוות במזרח התיכון

במזרח התיכון עונש המוות הינו עונש חוקי, גם אם קיצוני, שלא נעשה כלאחר יד בקרן הרחוב, כפי שנצפה הדבר ברצועת עזה בשנים האחרונות. נכון לשנת 2024 ויש לשער כי הנתונים יהיו תקפים גם לשנת 2025, המזרח התיכון ממשיך להיות האזור עם מספר ההוצאות להורג הגבוה בעולם, כאשר שלוש מדינות — איראן, ערב הסעודית ועיראק — אחראיות ל-91% מהמקרים המתועדים, למעט סין. 

מקור: דו"ח אמנסטי על גזרי דין מוות והוצאות להורג לשנת 2024 https://www.amnesty.de/sites/default/files/2025-04/Amnesty-Bericht-Todesstrafe-weltweit-2024-auf-Englisch-April-2025.pdf 

איראן מובילה באזורינו בהיקף גזרי דין מוות וביצועם עם לפחות 972 הוצאות להורג בשנת 2024. הנתונים לשנת 2025 מאמירים לאור העובדה שבארבעת החודשים הראשונים של השנה תועדו לפחות 343 מקרים חדשים, המהווים עלייה של 75% בהוצאות להורג, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יש לציין שכ-50% מההוצאות להורג באיראן הן על עבירות סמים.

ערב הסעודית שברה שיאים היסטוריים, כפי שבישרו לאחרונה הידיעות בתקשורת. בשנת 2024 הוצאו להורג לפחות 345 בני אדם, ובשנת 2025 הגיע המספר ל-347 לכל הפחות. כשני שליש מהמקרים ב-2025 היו על עבירות סמים, ורובם היו אזרחים זרים, כולל ירדנים. ראוי לציין כי בערב הסעודית אין קוד פלילי אחיד, והעונשים נקבעים לפי פרשנות השריעה וצווים מלכותיים. כך לדוגמא, על עבירת נקמת דם יש למשפחת הקורבן הזכות לדרוש עונש מוות. ישנן עבירות אחרות שהעונשים להן קבועים בקוראן, כבגידה, ניאוף (לנשואים), כפירה, שוד מזוין ואף כישוף. על כך נוספות עבירות שבשיקול דעת המדינה, כסחר בסמים שבגינו מוצאים להורג מאות בני אדם, כשני שליש מהמקרים ב-2025.

עיראק רשמה אף היא עלייה חדה בשנת 2024 עם לפחות 63 הוצאות להורג, פי ארבעה משנת 2023, כולן על רקע עבירות טרור. אין הדבר נחשב כשיא ארצי היות וקשה להתחרות עם תקופת שילטונו של הנשיא סדאם חוסיין, שהוצא בעצמו להורג לאחר שנתפס על ידי האמריקנים במחבוא בתכרית, נשפט בבגדד ונתלה ב-30 בדצמבר 2006. 

המגמות בשנה החולפת מצביעות על כך שהשימוש בעונש מוות במדינות ערב מהווה לרוב כלי פוליטי בידי המשטר כדי לדכא התנגדות כלפיו ולזרוע פחד בקרב מבקרי שלטון, מפגינים ומיעוטים בעיקר. ראוי להזכיר בהקשר זה את גורלו של העיתונאי הסעודי ג'מאל אחמד ח'אשוקג'י שנעלם ב-2 באוקטובר 2018, לאחר שנכנס לקונסוליה הסעודית באיסטנבול. לבסוף התברר כי הוא נרצח בקונסוליה, וגופתו בותרה. דבר מזה לא מנע מהמערב הערכי, הנאור והמתחסד, מלחזר על פתחיה של הממלכה הסעודית ושליטה מוחמד בן סלמאן. בנוסף ראוי לציין כי עבירות סחר והברחת סמים נחשבות כחמורות דיין בכדי לגזור דין מוות על מבצעיהן, כפי שניכר מהעלייה המשמעותית בהוצאות להורג, במיוחד בערב הסעודית ובאיראן.

הוצאות להורג מתקיימות גם בצילם של סכסוכים אתניים ואחרים במזרח התיכון. חלק מההוצאות להורג נעשות "במקרה הטוב" באופן פומבי לאחר משפטי בזק או משפטי שדה, לעיתים ללא תעוד וללא יידוע המקורבים. כך התבצע הדבר מזה שנים בסוריה תחת שלטון משפחת אסד, ועודנו מתבצע גם בשנת 2025 תחת משטרו של אחמד אל-שרע, הידוע בכינויו אבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי. 

אפשר להרחיק גם עד סודאן, בה כוחות הRSF, ייתכן אף בסיוע חיצוני אמירתי, הוציאו להורג אלפי תושבים לאחר כיבוש ערים בסוף 2024 ובמהלך 2025. אך ראוי להתמקד בסביבה הקרובה לישראל.

בלבנון עונש המוות קיים בחוק, אך אין הוצאות להורג רשמיות מטעם המדינה מאז 2004. על אף האמור, בתי המשפט הלבנוניים עדיין גוזרים עונשי מוות בגין עבירות חמורות כרצח וטרור. נכון לשנת 2025, עשרות אסירים ממתינים באגף הנידונים למוות, בעיקר בכלא רומיה. לצד זאת, ישנן טענות לגבי הוצאות להורג ללא משפט המבוצעות על ידי גורמים חמושים, כדוגמת חיזבאללה המשולב במערכת השלטונית, בצל המלחמה גם בשנת 2025, במיוחד על רקע האשמות בבגידה או שיתוף פעולה עם ישראל.

במצרים עונש המוות מעוגן בחוק ומיושם הלכה למעשה. לפי נתוני אמנסטי וארגונים מקומיים, מצרים הוציאה להורג לפחות13  בני אדם, מתוכם שתי נשים, בשנת 2024, עלייה משמעותית ביחס ל- 8 מקרים בשנת 2023. במחצית הראשונה של שנת 2025 גזרו בתי המשפט עונשי מוות על269  נאשמים ב-194 תיקים שונים. ביולי 2025 נגזרו עונשי מוות על 28 נאשמים נוספים, באוגוסט נגזר עונש מוות על 39 נאשמים, בספטמבר על 31 נאשמים ובאוקטובר על 21 נאשמים. בסך הכל, לפחות17  גזרי דין נחלטו (אינם ניתנים לערעור) בחצי הראשון של שנת 2025. ראוי לציין כי במצרים חל עונש המוות בתלייה על מגוון רחב של עבירות, מעל 100 לפי החוק, כולל רצח בכוונה תחילה, טרור ופגיעה בבטחון המדינה, עדות שקר שהובילה למות חפים מפשע, סחר בסמים, אונס ובגידה.

בירדן קיים בחוק עונש מוות על עבירות הנוגעות לרצח בנסיבות מחמירות, עבירות מין כדוגמת אונס קטינה, פעולות טרור קטלניות ועבירות הנוגעות לביטחון חוץ ופנים של הממלכה, כנשיאת נשק נגד המדינה וקשירת קשר עם מדינה זרה לסיוע בתוקפנות. בפועל ירדן לא ביצעה הוצאות להורג מאז שנת 2017, אך עם זאת, בתי המשפט ממשיכים לגזור עונשי מוות על מורשעים בעבירות חמורות, ועשרות בני אדם ממתינים בבתי הכלא לביצוע גזר דינם. ב-2014 בעקבות עלייה בשיעורי הפשיעה ולחץ ציבורי, הוצאו להורג 11 רוצחים. ב-2015 ירדן הוציאה להורג את המחבלת סאג'ידה א-רישאווי בתגובה לרצח הטייס הירדני מועאז אל-כסאסבה על ידי דאעש. במרץ 2017 הוצאו להורג 15 אסירים מתוכם 10 מורשעי טרור ו-5 מורשעי רצח ואונס.

אחרונים בסקירה המזרח תיכונית הם הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. ברשות קיים עונש המוות בספר החוקים עבור עבירות כמו בגידה, רצח ושיתוף פעולה עם ישראל. בפועל ובאופן רשמי, מאז שנת 2005 הקפיאה הרשות את ההוצאות להורג משום שהיו"ר, אבו מאזן, נמנע מלאשרם כבר שני עשורים, למרות שבתי המשפט עדיין גוזרים עונשי מוות מעת לעת, המומרים בפועל למאסרי עולם. 

בניגוד לרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, החמאס ברצועת עזה ביצע הוצאות להורג באופן עצמאי, ללא אישור היו"ר, ולעיתים קרובות ללא הליך משפטי תקין. במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר 2025, תועד גל של עשרות הוצאות להורג פומביות ברצועת עזה בעיקר בשל חשד לשתוף פעולה עם ישראל או עבריינים שבזזו, גנבו וסחרו באספקה שהחמאס לא הספיק לשדוד בעצמו. 

המצב במערב

נכון לשנת 2025, עונש המוות כמעט ואינו קיים במדינות המערב, למעט שתי מדינות בולטות: ארה"ב ויפן ומדינה אחת מזרח אירופאית. 

ארצות הברית היא המדינה המערבית היחידה שמבצעת הוצאות להורג באופן קבוע, למרות המחלוקת הפנימית העזה בנושא. בשנת 2025 תועד זינוק משמעותי במספר ההוצאות להורג, שהגיע ל- 48 מקרים, המספר הגבוה ביותר ב-15 השנים האחרונות, כמעט כפול משנת 2024. רוב ההוצאות להורג ב-2025 בוצעו בארבע מדינות בלבד:  פלורידה (שהובילה עם 19 מקרים), אלבמה, דרום קרוליינה וטקסס. מבחינה חוקית, נכון ל-2025, עונש המוות תקף ב-27 מדינות בממשל הפדרלי, 23 מדינות ביטלו אותו לחלוטין ושלוש מדינות (קליפורניה, אורגון ופנסילבניה) הקפיאו רשמית את ביצועו.

יפן היא המדינה השנייה החברה ב- G7ששומרת על עונש המוות. ביוני 2025 בוצעה הוצאה להורג ראשונה במדינה מאז שנת 2022. ביפן ישנה עדיין תמיכה ציבורית רחבה בהשארת העונש ונכון לסוף 2025, ישנם מעל 100 אסירים הממתינים באגף הנידונים למוות.

בלארוס היא המדינה היחידה באירופה שעדיין גוזרת ומבצעת עונש מוות נכון ל-2025, בגין עבירות רצח וטרור. בתקופת שלטון לוקשנקו נדונו כ- 350 בני אדם למיתה.

לסיכום

"ברומא התנהג כמו רומאי" ועם הערבים כערבי, לפחות בכל מה שקשור לדם יהודי. במזרח התיכון ברור לכולם מה מחיר שפיכת דם חפים מפשע - זהו קוד שבטי, דתי - תרבותי. הסעודים, המצרים ושאר הערבים יודעים היטב שאין מצב לצאת בחיים בגין ביצוע פשעים מסויימים, גם אם נתפסת בחיים. במדינות ערב יודעים כולם שגם בעבור פשעים הפחותים בחומרתם מפשעים נגד האנושות, כפי שביצעו הנוחבות בטבח שמחת תורה, הסיכוי להימנע מעריפת ראש או תלייה שואף לאפס. משום כך יש לקדם את החקיקה ולעשות משפט צדק עם הנתאבים שבמחבלים, כבר בשנה האזרחית הקרובה. 

המחבלים הערבים שמקדשים ומהללים את המוות – יזכו לקבלו במוקדם או במאוחר, בין אם מידי לוחמינו בקרב, או בתום משפט הוגן במדינת ישראל, בה דם יהודי אינו הפקר. הרי, אין מדובר בטרור, כפי שטענה זהבה גלאון לאחרונה, אלא בעשיית צדק ומשפט עם פראי אדם נתאבים וצמאי דם, שמקומם אינו על פני האדמה.

מאמר זה פורסם במקור בערוץ 14