מאז פרוץ המלחמה, ירדן והנהגתה - מבית המלוכה ועד לבכירים הפוליטיים - מנהלים קמפיין הסתה יומי נגד ישראל, מאשימים אותה בפשעים ופועלים בזירה הבינלאומית להוציא את דיבתה • למרות האינטרסים ההדדיים בשמירה על הסכם השלום, הגיע הזמן שישראל תעמוד על כבודה ותנקוט צעדי תגמול מדורגים כדי לעצור את ה"הסתה הממסדית"

ירדן לא מפספסת הזדמנות לתקוף את ישראל ולהסית נגדה מעל לכל במה, בפרט מאז ראשית המלחמה. שר החוץ, איימן ספדי ובכירים נוספים, מבית הנבחרים ועד לכס המלוכה, מפרסמים גינויים והצהרות קשות כנגד ישראל, מדי יום ביומו.

בל נשגה באשליות, הרי אין לצפות מהירדנים לדברי שבח, מחמאות או ברכות. אדרבא- אפשר לצפות מהם לאמירות צבועות, כאלו המגנות את ישראל על כל פעולה, שירדן נקטה ונוקטת בעצמה כלפי תושביה שלה. זאת באופן המתעלה על המענה הישראלי לבעיה דומה, כדוגמת:ספטמבר השחור 1970, הוצאת תנועת האחים המוסלמים אל מחוץ לחוק השנה, הוצאות להורג ועוד. אך האין גבול להבלגה ולהכלה של דברי התרעלה מהשכנה הערביה?  

נכון, יש למדינת ישראל אינטרסים משמעותיים בהסכם השלום עם ירדן, אך בל נשכח – גם לירדן ישנם אינטרסים בהסכם השלום עמנו. יתכן וגדולים הם אף יותר מהאינטרסים הישראלים בהסכם, לפחות כל עוד נקראת היא הממלכה ההאשמית הירדנית ולא הקונפדרציה הירדנית- פלשתינית, או "המדינה האסלאמית". בקיצור- את מערכת היחסים בין ישראל לירדן אפשר לתמצת במשפט אחד פשוט: "ככל שהפרה רוצה להניק העגל רוצה לינוק". 

לאחר הבנת המשוואה המתוארת בפשטות ובקצרה, מן הראוי שישראל תעמוד על כבודה, לא תיתן עוד לאף מלך, שר או מנהיג ירדני להשתלח בה, להסית נגדה ולהוציא דיבתה רעה. בוודאי שלא לאיים עליה בתביעה בהאג, בניתוק יחסים וביטול הסכם השלום, הנקרא בפיהם "הסכם ואדי ערבה", ובכלל זאת "הסכמי הנורמליזציה".

אותם הסכמים המספקים גז ומזרימים מים מישראל, מעל המכסה שנקבעה בהסכם השלום, לממלכה המלאכותית. המדינה הענייה והצמאה ביותר במזרח התיכון, ואולי אף בעולם כולו. ממלכה היושבת בעבר הירדן המזרחי, שיועד להקמת בית לאומי לעם היהודי, אך נקרע מעברו המערבי בשל החלטה חד צדדית בריטית בתקופת המנדט, שהיתה מעין "סידור עבודה למשתפי הפעולה עימה" במלחמת העולם הראשונה. 

כלל ידוע הוא במזרח התיכון – מי שלא דורש ועומד על כבודו, לא ראוי לכבוד. מדינת ישראל לא צריכה למחול על כבודה בפני שום מדינה או ממלכה. תמו הימים בגולה, בוודאי תחת שלטון מוסלמי, בהם יהודי ירכין ראש ויספוג מכה, יריקה או השפלה בהכנעה. 

לפני כשבועיים, נאם שר החוץ הירדני בכנס אסטרטגי בסלובניה. בדברי הבלע שלו, הסית נגד ישראל והאשימה בפשעי מלחמה, טבח עזתים חפים מפשע, הרעבה מכוונת, החזקת 2.3 מיליון עזתים כבני ערובה ועוד. זאת כמובן מבלי להציע לקלוט אותם בירדן חלילה, על אף היותם "אחים" הנתונים בצרה.

ביום חמישי האחרון, לאחר התקיפה בדוחא, השתתף שר החוץ החרוץ בכינוס חירום של מועצת הביטחון של האו"ם, כדי להמשיך בקו ההתקפי והמסית נגד ישראל במלוא העוצמה. כאילו בוצעה הפעולה כנגד מחבלי החמאס על אדמת ירדן או כנגדה, למרות שבירדן אסורה פעולתם וכל המביע תמיכה גלויה וברורה בהם – נעצר מנהלית ומושלך לכלא עד להודעה חדשה. 

בפתח דבריו כינה השר את ממשלת ישראל כך: "ממשלה סוררת, מוכתמת בדם חפים מפשע, מושרשת בקיצוניות ובשנאה, מתעלמת מהחוק הבינלאומי ואינה מכבדת ערכים הומניטריים, רואה עצמה מעל החוק ומסתמכת על אכזריות כדי לכפות אידיאולוגיה גזענית ולהשיג מטרות התפשטות, המאיימות על השלום והביטחון באזור ובעולם. זוהי המציאות של ממשלת ישראל.

"הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תפעל באופן מיידי ויעיל כדי לרסן את יהירותה ולהגן על האזור כולו מפני מעשיה ההרסניים. במהלך 23 החודשים האחרונים, ישראל הרגה יותר מ-65 אלף פלשתינים בעזה, וגבתה את חייהם של 547 עובדי סיוע הומניטרי ועיתונאים. היא השתמשה ברעב כנשק, והרעב שיצרה בעזה קטל 411 פלשתינים, כולל 142 ילדים. ישראל הפכה את עזה למקום קטל לאנושות ולערכים אנושיים".

הוא טען כי "הרג ומוות הפכו לחומר תעמולה עבור חיילי הכיבוש. הריגתם של יותר ממאה פלשתינים מדי יום הפכה לתופעה נורמלית ובלתי ניתנת לעצירה. ממשלה זו אינה חוסכת מאמץ כדי להגביר את ההסלמה, להחריף את האלימות, להעמיק את הסכסוך ולקדם כאוס. רצח העם נמשך ברצועת עזה, שם יותר ממיליון פלשתינים בעיר עזה מתמודדים עם מוות ברעב, רצח או עקירה למחנות… החסרים את הצרכים הבסיסיים ביותר לחיים".

בנוסף, תקף: "ישראל מונעת ממחנות אלה סיוע הומניטרי ורפואי, ומונעת כניסת לחם, מים ומזון לתינוקות. ישראל מרחיבה את התנחלויותיה הבלתי חוקיות בגדה המערבית הכבושה, מגינה מפני טרור המתנחלים, המבצעים בממוצע ארבעה פיגועי טרור מדי יום נגד פלשתינים, מחרימה עוד אדמות פלשתיניות ומטילה מצור על העם הפלשתיני והנהגתו הלגיטימית מבחינה כלכלית וחברתית, ובכך הורסת את כל הסיכויים להשגת שלום צודק ובר קיימא". 

עוד הוסיף ואמר, כאילו מונה לתפקיד התובע מטעם המדינות הערביות במזרח התיכון, כי: "ישראל חותרת תחת יציבותה של לבנון, כובשת עוד שטחים סוריים ומעוררת סכסוכים שמטרתם להכניס את סוריה לכאוס וסכסוך. בהפרה בוטה נוספת של החוק הבינלאומי ובהסלמה מסוכנת, ישראל מפרה את ריבונותה של קטר, ופותחת במתקפה פחדנית על בירתה, דוחא. זהו ביטוי בוטה של​​בגידה נגד מדינה שעבדה ללא לאות, בשיתוף פעולה עם מצרים וארצות הברית, כדי להגיע להסכם חילופין שישיג הפסקת אש קבועה, ישים קץ לסבל ויפתח את הדלת לחזרה לדיפלומטיה כדי להשיג שלום וביטחון לכולם". 

השר גינה את "התוקפנות הבוגדנית והאכזרית הזו נגד קטר", והעביר מסר מבית המלוכה: "כפי שהמלך עבדאללה השני והנסיך חוסיין, יורש העצר, אישרו בפני השייח' תמים בן חמד השני, ירדן עומדת לצד קטר באופן חד משמעי בכל הצעדים שהיא נוקטת כדי להגן על ביטחונה, ריבונותה וביטחון אזרחיה. ביטחוננו וביטחון קטר חד הם. יציבותה של קטר ויציבות האזור חד הם. החזון שלנו משותף, והבחירה של קטר ושלנו ברורות וניכרות". 

השר תקף את ישראל והאשימה: "ממשלת ישראל והקיצונים שלה משקרים בכל ההאשמות שהם מעלים כדי להצדיק את בגידתם בקטר, לאחר כל מאמציה להשיג הסכם חילופין ולסיים את המלחמה. הם משקרים כשהם מקדמים את הרעיון שהם מוקפים באלה המבקשים להשמידם. כל מדינות ערב מחויבות להשגת שלום צודק ומתמשך המבטיח את ביטחון ישראל ומשיג יחסים נורמליים באזור, במסגרת יישום פתרון שתי המדינות שמסיים את הכיבוש ומקים מדינה פלשתינית עצמאית וריבונית על אדמת הלאום הפלשתינית, על קווי ה-4 ביוני 1967, עם ירושלים הכבושה כבירתה…". 

אם קראתם או האזנתם לנאום האיוולת השיקרי של השר הירדני, בוודאי שמתם לב כי לא נאמרה מילה על טבח שמחת תורה (7/10/23); לא הוזכר הפיגוע הרצחני בשבוע החולף בירושלים, בו רואים הערבים "פעולת גבורה"; לא נאמר דבר על החטופים הישראלים בעזה ששיחרורם המיידי יכול להביא לסיום המלחמה; לא איזכור בודד לעובדה שישראל איפשרה לירדן לשלוח מאות משאיות סיוע דרכה לשטח הרצועה, להעביר צוותים רפואיים ירדנים לבתי החולים בהולטוס מאות פעמים מעל שטחה, בכדי "להפציץ" במארזי מזון וסיוע את רצועת עזה.

הגיעה העת להילחם בחורמה על כבודה של מדינת ישראל. ראשית, ראוי למנוע כל אפשרות מהירדנים להעביר סיוע, מכל סוג שהוא ובכל דרך שהיא, לרצועת עזה, בלא תמורה. האם לא יכולים הם לסייע בהחזרת החטופים בעבור העברת משלוחים? אם הטענה היא כי ישראל מרעיבה וטובחת בערבים- אז כנראה שעצם העובדה שהממשלה מאפשרת סיוע ירדני לרצועה, בנוסף לזה שישראל מזרימה באיוולתה – מיותר וחסר השפעה. אם לא בשטח עצמו- אז בוודאי בזירת התודעה. על איוולת זו ראויה לציטוט הנודע: "ככה לא בונים חומה".

אם יתעקשו הירדנים לסייע – יש לאפשר להם לעשות זאת על אדמתם! על ישראל להציע פומבית להעביר, בשיירות קרקעיות ובמטוסים, עזתים "רעבים" בני כל הגילאים. הרי הירדנים הצהירו שהם מוכנים לעשות הכל למען ה"אחים", שלמענם הניפו כרזות ושרו ברחובות "העם הירדני והעם הפלשתיני הם עם אחד ולא שניים".

שנית, רננה רז, שהתייבשה לפני כעשרים שנה ומאז כנראה לא התאוששה, יכולה לתרום למאמץ ההאשמי, באמצעות פניה הסדוקות מהפרסומת בזמנו, שיופיעו בסרטון הסברה ירדני תחת הכותרת: "הממלכה מתייבשת". למען הסר ספק ועל פי נתונים ירדנים רישמיים, ירדן במצוקת מים קשה ביותר, על אף הסיוע הישראלי הנדיב, פי שניים מהמוסכם בהסכם השלום המקורי. ירדן היא אחת המדינות העניות ביותר במים, נכון לשנת 2021, לפני הבצורת הנכחית שרק החמירה את הבעיה, עומדת הקצאת המים לנפש בירדן על כ-61 ממ"ק בשנה, נתח הנמוך משמעותית מקו העוני העולמי המוחלט העומד על 500 ממ"ק בשנה. ככל שדפוס הצריכה הנוכחי יימשך, ההקצאה לנפש בירדן צפויה לרדת בהדרגה, והמענה החלקי הצפוי להינתן באמצעות מוביל המים הלאומי, טרם החל להיבנות ועתיד לפעול חלקית בעוד כ-5 שנים לכל הפחות. 

שאיבת מי תהום בירדן חרגה מזמן מהתחום המותר ומסכנת את האקוויפר. גם המים במאגרים וב-14 הסכרים ברחבי הממלכה ירדו אל מתחת לקו האדום, לאחר שאלו לא הגיעו לרוויה בשנים השחונות האחרונות. מיותר לציין כי הסכם המים עם הסורים, הנוגע למכסת מי אגן הירמוך להם זכאית ירדן, לא כובד כבר בימי משטר אסד ועד כה טרם חודש, למרות המגעים עם המשטר החדש. 

על מנת להבין את המצוקה- אין מים זורמים בברזים של רוב תושבי הממלכה בחלק ניכר משעות היממה. גם מצב האנרגיה ואספקת החשמל אינו יציב או רציף, בלשון המעטה. אם יש מי שחושב שירדן יכולה להסתדר בלי קצובת המים והגז הישראלי, מוזמן הוא להציע לבית המלוכה "ההאשמי- פלשתיני" סטארט-אפ שיציל את הירדנים מהתייבשות, מידבור וצמא. ככל שאין כזה- מוטב להודיע להנהגה הירדנית שישראל מאמצת באופן חלקי את הקריאה של בכירים במפלגות ירדניות לבטל את "הסכמי הנורמליזציה" ולנתק את הגז והמים לחודש, כך שלא יוכלו להכין אפילו סודה. זאת בכל פעם שישמע נאום הסתה, יאמרו דברי בלע או יעשה מעשה שיש בו כדי לפגוע במדינת ישראל וסמליה בזירה המקומית והבינלאומית.  

שלישית- ככל שתמשך ההסתה כנגד ישראל, ותמשך הקריאה בירדן לכונן "מדינה פלשתינית" בשטח "הגדה המערבית" שבירתה "ירושלים הכבושה", יובהר למשפחת המלוכה, הרואה עצמה כאפוטרופוסית המקום, שכל סממן ירדני יוסר לאלתר מהר הבית. זאת לאחר שלא בוטלה מייד הגדרה זו עם שחרור הר הבית מידי צבא הכיבוש הירדני ביוני 1967, לאחר שזה החריב, בזז ומחה כל זכר לנוכחות יהודית ב-19 שנות כיבוש העיר העתיקה. 

יתירה מכך- יתכבדו כל ערביי יהודה ושומרון, בעלי האזרחות או הדרכון הירדני, להתאחד עם משפחותיהם בעבר הירדן המזרחי, בו בוודאי ישמחו לגלות מחנות פליטים שנקראים בשמם מאז "הנכבה" ב- 1948 וה"נכסה" ב-1967, בזכות ההחלטה הירדנית לצאת להתקפה על מדינת ישראל הצעירה ולמחותה מעל המפה, בתואנה שאין הצדקה לבית לאומי יהודי בארץ ישראל, לדעת "העם הירדני" המומצא. 

לסיכום

ההנהגה הירדנית מרשה לעצמה להסית ולפגוע בישראל, בתדירות ובקיצוניות הגוברות מיום ליום. זאת בידיעה שישראל לא תגיב, אלא תספוג ותכיל למען השלום. 

מבחינת הירדנים ההשתלחות הממסדית בישראל מהווה שסתום פריקת לחץ. כזה המנוהל על ידי ההנהגה ולא ההמונים, בעיקר האיסלמיסטים, העלולים לצאת משליטה ולאיים בסופו של דבר על יציבות הממלכה והעומד בראשה. 

אך מה קורה כשההנהגה הופכת לקיצונית ומרשה לעצמה להישתלח בישראל ללא מורא ומגבלה; המבצעת את תפקידה בחריצות וקיצוניות יתירה, הגורמת נזק מצטבר לישראל שהופך לחמור ומסוכן יותר בחלוף הזמן? אם כך הדבר, וההשפעות על מצבה של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית אכן מחמיר, האם לא הגיעה העת לעצור את מכונת הרעל הירדנית ולהעמידה על מקומה- "להפוך על פיה את הקערה" ולהבהיר כי ירדן היא פלשתין.

בכל מקרה, על הירדנים ללמוד בדרך הקשה ש"לא יורקים לבאר ממנה שותים", במלוא מובן המילה. בערבית ישנו פתגם שמבהיר היטב את הגישה הרצויה: "מי שדורך על צידך, דרוך על צווארו", עניין של כבוד – אין לתת לזר להשפילך. אולי אם תהיה הפסקת מים "מקרית" או יזומה למשך חודש בירדן, כפי שהיה עם הפסקת הגז במהלך מבצע "עם כלביא", יבינו הירדנים "החכמים" שצריך להיזהר בדבריהם ובוודאי בדברים שהם מייחלים להם.

כתבה זו פורסמה במקור בערוץ 14