הקדמה:

סין היא אחת המדינות החזקות והמשפיעות ביותר בעולם והמעצמה הכלכלית, פוליטית וצבאית השנייה בעולם אחרי ארצות הברית. מזה עשרות שנים, תחזיות ומומחים טוענים שסין תעקוף את ארה"ב ותהיה לכלכלה החזקה בעולם. אולם, תחזיות אלה אינן מתממשות. מעבר לכך, לפי ההערכות המקובלות בעשורים הקרובים הודו תעקוף את סין בכוחה הכלכלי. בין הסיבות לכך ניתן למנות מספר משברים כלכליים אותם חווה סין בשנים האחרונות. מטרת מחקר זה הוא לסקור את המשברים האלו ולהסביר אותם. זאת, מתוך הבנה כי הם מציבים אתגרים משמעותיים לסין באופן שעשוי להשפיע על יחסי סין-ישראל ועל יחסי סין עם מדינות המזרח התיכון והכלכלה הגלובלית. נייר זה יסייע למחקרי ההמשך בסדרת המחקרים הנוגעת לסין, ישראל והמזרח התיכון, הקשרים ביניהם ובפרט אלו הכלכליים.

רקע כללי

הרפובליקה העממית של סין המוכרת לנו כיום הוקמה בשנת 1949, לאחר ניצחונה של המפלגה הקומוניסטית הסינית בהובלת מאו זה דונג על מפלגת ה-"קוומינטנג" הלאומית במלחמת האזרחים הסינית. מאז הקמתה שולטת במדינה המפלגה הקומוניסטית, והיום עומד בראשה שי ג'ינפינג.  בעשורים הראשונים להקמתה דשדשה כלכלת המדינה, עקב המלחמות הקודמות אותן חוותה המדינה – מלחמות למול האימפריה הבריטית, מלחמות העולם ומלחמת האזרחים הסינית. במסגרת הניסיון לקדם ולפתח את כלכלת המדינה, יזם מנהיג סין דאז, מאו דזה-דונג, מספר תוכניות כלכליות בעלות שאיפות נרחבות. המוכרת והשאפתנית בהן הייתה "הקפיצה הגדולה קדימה", תוכנית לקידום קולקטיביזציה חקלאית שגרמה לרעב ולמותם של מעל בין 30 ל-45 מיליון סינים. במסגרת התוכנית, סין ניסתה לבצע רפורמות בשביל לקדם את כלכלת המדינה ומגזרי התיעוש והחקלאות. אולם תוצאות הרפורמות גרמו למחסור גדול במזון ולרעב במדינה שהובילו למותם של מיליוני אזרחים.

לאחר מותו של מאו דזה-דונג, החל מחליפו דנג שיאופינג לקדם רפורמות כלכליות של פתיחת כלכלת סין לעולם ומספר רפורמות של ליברליזציה. בין היתר, קידם שיאופינג מעבר לחקלאות פרטית ופתיחת הכלכלה למסחר והשקעות בינ"ל. מאז, החלה כלכלת סין להתפתח ולצמוח בקצב גבוה במיוחד במשך מספר עשורים (מעל 10% בשנה), וכיום היא נחשבת לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. בנוסף, במדינה חיים כיום כ-1.41 מיליארד בני אדם, אך על פי חלק מהתחזיות הדמוגרפיות, אוכלוסייתה צפויה לקטון עד ל-525 מיליון בני אדם בלבד בשנת 2100. זאת, בשל משבר ילודה, כפי שיוסבר בהמשך^[1]. הדבר מעיד על הזדקנות האוכלוסייה הסינית, היבט שסביר כי יציב קשיים להתנהלותה העתידית של סין.

בשנים האחרונות חלה האטה בקצב הצמיחה של התמ"ג הסיני. לדוגמא, בשנת 2015 עמד קצב הצמיחה על 7%, זאת לעומת 4.8% בלבד בשנת 2024. הירידה בקצב הצמיחה לאורך השנים האחרונות (מלבד שנת 2021 שהתאפיינה בקצב צמיחה גבוה של 8.4% בעקבות סיום סגרי הקורונה) מחייב את הממשלה הסינית לשנות מודל כלכלי שיישען יותר על צריכה פרטית, שירותים וחידושים ופחות על השקעות המקנות הכנסה קבועה לאורך זמן וייצוא.

חשוב להדגיש כי למרות היריבות בין המדינות ובניגוד לאינטואיציה, סין וארה"ב הן שותפות כלכליות מרכזיות אחת של השנייה – ארה"ב היא שותפת הסחר הגדולה של סין, מבחינת יבוא ויצוא; וסין היא המחזיקה הגדולה ביותר של האג"ח הממשלתי האמריקני. בנוסף, התמ"ג הסיני במונחי כוח קנייה (PPP) עקף את התמ"ג האמריקאי עוד ב-2014^[2]. 

משבר הילודה:

המשבר הראשון בו נעסוק הוא משבר הילודה הסיני. בשנת 1979 קידם מזכ״ל המק״ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) שיאופינג את מדיניות "הילד האחד", שאסרה על משפחות עירוניות להביא יותר מילד אחד. זאת, במטרה למנוע תרחיש של פיצוץ אוכלוסין במדינה. מדיניות זאת הובילה לירידה נרחבת בהיקף הילדים במדינה ולשינוי "פירמידת הילודה". בין הגורמים הנוספים שגרמו לירידה בילודה היו המעבר לערים של רבים מאוכלוסיית סין, גישה נוחה יותר לאמצעי מניעה, העלות הכלכלית הכרוכה בהבאת ילדים וחינוך. למרות שמדיניות זו כבר איננה בתוקף, הפריון הסיני עדיין נשאר נמוך מאוד, מתחת ל-2.1 ילדים לאישה הנדרשים רק כדי לשמר את גודל האוכלוסייה.

לאור זאת, סין הגיעה לשיא גודלה בשנת 2021, אז עמדה על כ-1.417 מיליארד בני אדם. אולם, בשנת 2022 הפסיקה אוכלוסיית המדינה לצמוח ואף החלה לפחות. בשנים 2022-2023 פחת מספר התושבים בסין ב-3 מיליון בני אדם לעומת שנת 2021, במה שמסתמן כתחילתה של מגמה שתלך ותגבר. על פי התרחיש המחמיר, אוכלוסיית סין צפויה לקטון בהיקף נרחב ולהגיע לכ-525 מיליון תושבים בלבד בשנת 2100 אם מגמת הפריון לא תשתנה. תרחישים נוספים צופים כי אוכלוסיית סין תעמוד על 770 מיליון בני אדם בשנת 2100 בתרחיש בינוני או 1.15 מיליארד בני אדם בתרחיש המקל[3].[OY1] 

מעבר לבעיית הילודה, על פי הדמוגרף יי פושיאן (Yi Fuxian) ההערכות הנוגעות למספר האנשים בסין הינן שגויות והוא נמוך במאה מיליון מהמספר המשוער. על פי פושיאן, הדלפות ממחלקת המשטרה בשנגחאי מראות כי מספר התושבים בשנת 2020 עמד על 1.28 מיליארד בני אדם או פחות מכך ולא 1.41 מיליארד כפי שסברו עד כה וכפי שהרשויות בסין טוענות^[4].

לצד זאת, ה-Dependency Rate, מדד הבודק את אחוז האנשים שאינם בגילאי עבודה (צעירים מ-15 ומעל 65) לעומת אלו בגילאי עבודה, הולך ועולה עם השנים. זאת, באופן שממחיש את הנטל הכלכלי ההולך וגובר על שכבת האוכלוסייה בגילאי העבודה במדינה ואת חוסר היציבות הצפוי במדינה. בנוסף, בעתיד הנראה לעין צפויה שכבת האוכלוסייה המבוגרת, הנזקקת לרוב לסיוע, להוות את שכבת האוכלוסייה הגדולה ביותר, בניגוד למבנה בריא של "פירמידת הילודה"^[5].

בתגובה לאתגרים אלו, המשטר הסיני נקט במספר מהלכים לעידוד ילודה, בעיקרם תמריצים כלכליים, דוגמת:

-       תשלומים - חוחחוט, בירת המחוז מונגוליה הפנימית, הכריזה כי זוגות יקבלו מענק של 10,000 יואן בעבור ילד ראשון ומענק שנתי של 10,000 יואן נוספים על ילד שני עד הגיעו לגיל חמש.  ילד שלישי יזכה בתשלום של 10,000 יואן בשנה עד גיל 10^[7].

-       הארכת חופשת לידה - נשים זוכות באופן רחב למעל 158 ימי חופשת לידה, כולל הענקת חופשה לבן הזוג ולהורים^[8].

-       סבסוד תמיכה בילדים - תמיכה בתחומים השונים, דוגמת חינוך, מגורים ועבודה. במסגרת זאת, בתחום החינוך הועברה החלטה (מרץ 2025) לחינוך קדם-יסודי (pre-school) בחינם^[9].

יודגש כי ההערכות לגבי עתידה הדמוגרפי של סין אינן מדויקות ומשתנות משנה לשנה, לאור מספרם הרב של המשתנים המשפיעים על היקף האוכלוסייה בעתיד ושיעור הילודה. במטרה להתמודד עם הקשיים שצפויים עקב הירידה בכמות האוכלוסייה והזדקנותה, הממשלה הסינית תצטרך לבצע רפורמות ושינויים במבנה המשק.

דפלציה:

דפלציה היא מצב בו יש ירידה ברמת המחירים הכוללת או עלייה בכוח הקנייה של הכסף. דפלציה היא ההפך מאינפלציה, מצב בו ערך הכסף יורד. באופן עקרוני, דפלציה נגרמת עקב ירידה בהיצע הכסף במשק, מצב הגורם לכך שערכו של הכסף עלה. על פי התאוריה הכלכלית, דפלציה מסוכנת לכלכלה מכיוון שהיא "מעודדת" אנשים לחסוך ולא לקנות מוצרים שונים, מתוך מחשבה כי בעתיד הם יהיו זולים יותר ותוך שימור הכסף עצמו, מכיוון שערכו עולה עם הזמן (ולכן הפחתת הצריכה הגיונית מבחינת חיסכון). במצב זה, נוצרת סכנה לירידה בתוצר משום שהכלכלה נכנסת למעגל בו אנשים צורכים פחות משום שהם חוסכים את הכסף. בתגובה לביקוש הנמוך המחירים יורדים, באופן שגורם להפחתת ההשקעה בעסקים וגורם לירידת מחירים נוספת. כתוצאה מכך, הכלכלה מתכווצת, והצמיחה נפגעת.

בשמונת הרבעונים האחרונים הכלכלה הסינית נמצאת בדפלציה – ירידת מחירים של סחורות ושירותים בכל הכלכלה. שיא מבחינת משך הזמן של הדפלציה, שעקף את הדפלציה בסוף שנות ה-90 במשבר הפיננסי האסייתי. הסיבות לדפלציה בסין אינן פשוטות והן נשענות על מספר רב של רפורמות והחלטות שהובילו את סין למצב הנוכחי^[10].

בנוסף, מלחמת הסחר והמכסים שהטיל ממשל טראמפ מעלה את אי הוודאות והחששות ביכולת לשלוט בדפלציה והיכולת של סין ליצור מדיניות לטווח זמן ארוך. העלאת המכסים על המוצרים הסינים בעשרות אחוזים תוביל לירידה בביקוש למוצרים אלו. עקב כך, היצואנים הסינים יצטרכו למצוא שווקים חדשים ליצוא או מציאת פתרונות במשק המקומי, ככה"נ על ידי הורדת מחירי המוצרים, מהלך שעשוי לפגוע ברווחיהם ולהוביל לפיטורים או סגירת חברות.

אבטלה:

אחת הבעיות המרכזיות בעולם היא אבטלה. אחוז האבטלה נמדד בצורה הבאה – סוכמים את מספר כל האנשים שמעוניינים לעבוד וביכולתם לעבוד ומחלקים בכלל כוח העבודה (מספר האנשים בגיל העבודה המעוניינים בעבודה, כולל מובטלים). שיעור אבטלה הנחשב טבעי ומעיד על כלכלה בריאה הוא שיעור של מתחת ל-5%. מעל אחוז זה הכלכלה נחשבת במצב לא בריא, וככל שהאחוז עולה הבעיה הולכת וגדלה.

כבר מספר שנים שאחוז האבטלה בסין עומד סביב ה-5%, לרוב מעט יותר. הבעיה הגדולה יותר היא אחוז האבטלה בקרב צעירים בגילאי 15 עד 24 שאינם סטודנטים. בשנים האחרונות יותר ויותר צעירים, גם אלה המחזיקים בהשכלה גבוהה, מתקשים למצוא עבודה ולהיכנס לשוק העבודה. בחודש אוגוסט 2024 הגיע אחוז האבטלה בקרב הצעירים ל-18.8%. מאז הוא ירד מעט, אך עדיין עומד על מעל 15%^[11].

בין הסיבות לאחוז האבטלה הגבוה בקרב הצעירים ניתן למנות את הקשיים שחווים סקטורים משמעותיים בכלכלה הסינית, כמו ענף הנדל"ן, הפיננסים וה-IT, שבעבר קלטו מספר רב של עובדים צעירים; חוסר הנכונות מצד חברות להעסיק עובדים צעירים לאור המחיר הגבוה הכרוך בפיטור עובדים, לצד קושי בתכנון העתיד עקב מצב הכלכלה; חוסר רצון מצד צעירים בעלי השכלה לעבוד בעבודות "צווארון כחול" או עבודות שלא מתכתבות עם ציפיותיהם; חוסר ההתאמה בין הכישורים אותם רוכשים הצעירים בהשכלה גבוהה והכשרות נוספות לבין הכישורים הנדרשים למשרות הפנויות בשוק העבודה; והבעיות שהותירה מגפת הקורונה על שוק העבודה במדינה^[12].

אם נשווה את אחוז האבטלה בקרב הצעירים למדינות אחרות נראה כי מצבה של סין אינו מזהיר. באסיה והפסיפיק הוא עמד על 13.9% בשנת 2023, כשבדרום אסיה הוא היה בשפל של 15 שנה. גם במזרח אסיה המספר נמצא בשפל חסר תקדים – ביפן ודרום קוריאה אחוז האבטלה בקרב צעירים היה הנמוך בהיסטוריה. בארה"ב שיעור האבטלה בקרב צעירים היה נמוך גם כן ועמד על 9.8% ביולי 2024. 

האטה בצמיחה:

מאז הרפורמות בסוף שנות ה-70, הכלכלה הסינית החלה לצמוח והתמ"ג הגיע לצמיחה ממוצעת של מעל ל-9 אחוזים בשנה. במסגרת זאת, כ-800 מיליון בני אדם יצאו מהעוני וחל שיפור בגישה לבריאות, חינוך ושירותים נוספים. הצמיחה הסינית הסתמכה בעיקרה על השקעות, רובם במגזר הציבורי, ויצוא מבוסס ייצור. גישה זאת מתבססת על כך שהשקעה נכונה יכולה לאפשר צמיחה בעתיד. כך, הסטת משאבי צריכה להשקעה תוביל ליותר משאבי ייצור בעתיד ולהגדלת סך המוצרים במשק. אולם, בשלב מסוים ההשקעה אינה משתלמת יותר והיא לא מובילה לצמיחה המצופה ממנה.

אולם, גישה זאת הגיעה לגבולותיה ומובילה לחוסר איזונים. כיום הכלכלה הסינית אינה צומחת בהיקפים דומים לעבר ואחוזי הצמיחה צפויים לרדת אף יותר. על פי הבנק העולמי, במטרה לפתור את בעיותיה סין תצטרך להתבסס על צמיחה המבוססת על יצוא מוצרים בעלי ערך גבוה בידי מגזר השירותים^[14] והגדלת הצריכה של משקי הבית ("צמיחה מבוססת צריכה"). זאת, בניגוד למצב הנתון בו היא מסתמכת על יצוא המבוסס על ייצור והשקעות^[15] ("צמיחה מבוססת השקעה").

בשנים האחרונות סין מתקדמת לכיוון הזה – צריכת משקי הבית הפכה לגורם המרכזי לצמיחה ומגזר השירותים אחראי ליותר מחצי מהתמ"ג השנתי ומקבל נתח משמעותי יותר ממגזר התעשייה^[16].

יצוין כי ישנם שני מודלים לשינוי מצמיחה מבוססת השקעות לצמיחה מבוססת צריכה. המודל הראשון הוא המודל האמריקאי/ברזילאי המבוסס על משבר קשה. המודל השני הוא המודל היפני, המתאפיין בצמיחה נמוכה ביותר מבלי להיכנס למשבר. בשביל לתבוע את המונח "מודל הצמיחה הסיני", סין צריכה לנסות למצוא מודל שלישי, ייחודי וחסר תקדים, שלא נוסה קודם.

יש לציין שהצמיחה הסינית המהירה בשנות ה-80 וה-90 הייתה בשל תיעוש ובניית תשתיות אדירה – ואף נחשב לגל הצמיחה שהוביל להרמת המספר הרב ביותר של אנשים ממעגל העוני בהיסטוריה האנושית תוך הזמן הקצר ביותר. על פי התיאוריה הכלכלית הדבר אמור להביא לצמיחה מהירה מאוד בהתחלה, אולם ללא יכולת לשמר קצב צמיחה זה לאורך זמן. במעבר ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת, ברגע שנבנות התשתיות ההכרחיות לכלכלה מודרנית, לא ניתן לשמר את אותה רמת צמיחה, כפי שהתרחש בסין.

בנוסף, סין נהנתה מיתרונות דמוגרפיים בשנות הצמיחה המהירה שלה- אחוז גבוה של אנשים בגיל העבודה ביחס לאנשים בגיל השלישי וילדים. אולם, לאור השינויים הדמוגרפים, שנגרם בשל פריון נמוך, כיום נוצר עיוות דמוגרפי בו מספר האנשים בגילאי עבודה הרבה יותר נמוך ממספר האנשים שאינם בגיל העבודה, עיוות שילך ויחריף.

משבר החוב:

שאלת החוב היא לכאורה שאלה פשוטה, האמורה להיות גלויה בחיפוש מהיר באינטרנט. חובן של מדינות נחלק לכמה רבדים. הרובד הראשון הוא החוב הריבוני, החוב שהממשלה הסינית המרכזית לווה, העומד על 23% מהתוצר (תמ"ג). בגלל אופי המשטר הריכוזי בסין, ישנם נציגים של המק״ס באזורים שונים בסין אשר מנהלים את הממשל המקומי בהתאם להוראות הממשל המרכזי בבייג'ינג. אלו הן הממשלות המקומיות, הלוקחות גם הן חובות, בנוסף לחובות הפדרליים. מאז 2008 החל לצמוח חובן של הממשלות המקומיות. חיבור של שני החובות, הנקרא החוב הממשלתי הכללי, מציב את החוב לשנת 2024 על 84% מהתמ״ג^[18], מספר סביר ביחס לעולם, הדומה ליחס חוב-תמ"ג של מדינת ישראל^[19].

סין היא מדינה אוניטרית, מדינה בה השלטון המרכזי הוא הסמכות העליונה. לאור זאת, הממשל המרכזי קובע עבור הממשלות המקומיות את יעדיהם[20], בין היתר אלו הכלכליים והן מחליטות בכל מחוז ומחוז כיצד לעמוד בהם^[21]. לפי החלטת השלטון המרכזי בסין, התקצוב עבור מימוש ההחלטות הללו צריך להיות מסופק על ידי הממשלות המקומיות ולא על ידי הממשלה המרכזית. הבעיה העיקרית היא כי לממשלות המקומיות אין מקור תקציבי מספק. זאת, לאחר שבשנת 1994 הועברה רפורמת מס במדינה (רפורמת המס של 94) שאסרה על הממשלות המקומיות לקבוע אילו מיסים יוטלו, חילקה את ההכנסות ממיסים באופן כמעט שוויוני בין הממשלה המרכזית והממשלות המקומיות^[22] וקבעה כי 75% מהמע"מ הסיני ילך לממשל המרכזי.[OY3] 

רפורמה זאת הובילה לכך שלממשלות המקומיות לא הייתה יכולת לממן את התקציב המקומי, מכיוון שהוצאותיהן נשארו באותו היקף, אך ההכנסות שלהן ממיסים קטנו באופן ניכר. בשביל למנוע משבר חוב, הממשלה המרכזית נקטה מספר צעדים: שמירת התקבולים המגיעים ממכירה של נדל"ן בידי הממשלות המקומיות; תשלומי העברה בהיקף מסוים; היתר להקמת בנקים (בניגוד לעבר); ואישור להנפיק אגרות חוב של הממשלה המקומית באמצעות LGFV (Local Government Financing Vehicle).

LGFV הינה חברה בבעלות הממשל המקומי, המעבירה אליה נכס מסוים או כסף (לצורך המאזן של החברה). שאר הכסף נלקח כהלוואה מהבנקים המקומיים שהוקמו בהוראת הממשלות המקומיות. זיהוי חברות כ-LGFV אינו קל, שכן לחברות המקוריות יש חברות בת, שמקבלות כסף מהחברה המקורית. בנוסף, לחברות הבת ייתכן חברות בת נוספות, מה שיוצר מערכת בעלות מסובכת שלא נחשבת רשמית כ-LGFV. יודגש כי בנוסף לקושי בסיווג חברה כ-LGFV, הממשלות המקומיות לא הצהירו במפורש כי החברות יקבלו תמיכה שלהן במקרה של קשיים כלכליים. כך נוצר מצב כי ישנה חברה שנועדה לשרת את הממשל המקומי, אולם בלי ערובה כי הממשל המקומי

יתמוך בה.

על פי הנתונים הסינים לשנת 2020, ישנם כ-12 אלף LGFV פעילים בסין (ההערכות מדברות על מספר גבוה יותר של חברות, לאור פערי המידע בסין). בשביל להעריך את החוב המקומי של ה-LGFV התבצעה הערכה של כלל החברות על סמך 3,000 החברות שהנפיקו אגרות חוב^[23]. על פי ההערכות, סך כל החוב של החברות הללו שווה לכ-50% מהתוצר. לפי הערכות לא רשמיות (לאור היעדר נתונים), לאחר הוספת החוב של ה-LGFV לחוב של הממשל המרכזי והממשלות המקומיות^[24] מגיע סך החוב הסיני לכ-130% מהתוצר^[25]. במידה ומוסיפים את חוב משקי הבית והחברות הסיניות, סך החוב מהתמ"ג יעמוד על מעל ל-300%^[26].

ההלוואות והכסף שגייסו הממשלות המקומיות בדרך זאת שימשו לבניית תשתיות, אולם תשתיות אלה לא הובילו לצמיחה הרצויה ולפיתוח הצפוי. כך, בהסתכלות על המכלול, החברות הללו הן בעלות חוב גבוה ואינן מובילות לצמיחה המצופה מההשקעות המבוצעות. בנוסף, מרבית החברות לא מצליחות להחזיר את ההלוואות למשקיעים באמצעות רווחים, אלא רק באמצעות מחזור החוב והגדלת הריבית. מעבר לכך, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, בשנת 2008 הטיל הממשל המרכזי על הממשלות המקומיות לממן הלוואות בהיקף של כ-3 טריליון יואן, שביצעו זאת בין היתר באמצעות ה-LGFV והגדילו את הנטל החוב שלהן.

לאחר מכן ובמטרה לעקוב אחרי פעילות החברות הללו, בשנת 2013 המפקח על הבנקים הסיני, ה-CBRC (China Banking Regulatory Commission), חילק את ה-LGFV לשתי רשימות – "הרשימה הטובה" ו-"הרשימה הרעה", לצד המלצה לבנקים לא להלוות לחברות ברשימה הרעה. המהלך הוביל ללחץ על החברות ב-"רשימה הרעה", שכן הבנקים לא נתנו להן הלוואות והן התקשו למחזר את החוב שלהן. בעקבות זאת, חלק מה-LGFV החלו להנפיק אגרות חוב נוספות הנקראות MUNIS^[27], העומדות על 40% מהאג"ח הקונצרני (אג"ח אותו מנפיקות חברות) בסין. בשביל לקנות את האג"ח בלי פיקוח, הבנקים המקומיים הסינים הקימו WMP (Wealth Management Product), מכשיר פיננסי שנועד לאפשר את רכישת האג"ח מבלי להכליל זאת במאזן של הבנקים. לפי ההערכות, מעל ל-60% מהמימון של אגרות החוב הללו מגיע באמצעות ה-WMP.

ב-2014 נעשית רפורמת מס נוספת בשביל לפתור את הבעיה, אולם גם היא לא הצליחה. במסגרת זאת, לממשלות המקומיות הותר להנפיק אג"ח מקומי במטרה להחליף את האג"ח של ה-LGFV, כך שתוך 3 שנים ה-LGFV יחדלו מלהתקיים. לאחר שבתחילה החוב של ה-LGFV כחלק מהתמ"ג ירד, בשלוש שנים שלאחר מכן הוא חזר להיקף הקודם.  ב-2018 הממשל המרכזי החליט להילחם בתופעה פעם נוספת, הפעם באופן סופי במטרה לפתור את בעיית ה-LGFV תוך 5-10 שנים. אולם, דרך הפעולה התמקדה בבעיית החוב הנסתר, אך לא בבעיית החוב באופן כללי. כלומר החוב יועבר למאזן הממשלות המקומיות ולא יירשם במאזן ה-LGFV, כך שבתרחיש של פשיטת רגל, הממשלה המקומית היא זאת שתפשוט רגל ולא החברה.

משבר החוב מקבל עומק נוסף בעקבות משבר הנדל"ן והירידה במחירי האדמות והמבנים (כפי שיוסבר בהמשך). מכיוון שהממשלות משתמשות במכירת אדמות ככלי נוסף למימון הכנסות, הירידה במחירי האדמות מובילה לירידה בהכנסות, שמקשה על פירעון החובות של הממשלות המקומיות. בנוסף, בעוד השימוש הרווח בדולר מקנה לארה"ב יכולת לקחת הלוואות ולגלגל את החוב שלהם לעתיד, סין אינה יכולה להשתמש ביואן בשביל לגלגל את ההלוואות לעתיד ולממן את הגירעון והחוב שלה.

להבנתנו, האופן בו סין מנסה לפתור את בעיית החוב בעצם מגלגל אותה לעתיד ונוגע לטיפול בסימפטומים של הבעיה ולא בשורש שלה. על כן, סביר כי בעתיד בעיית החוב תעלה שוב לכותרות, בפרט אם לא יחולו שינויים במודל הצמיחה הסיני, המבוסס על השקעה ולא על צריכה.

משבר הנדל"ן:

הדירות בסין הן בין היקרות בעולם ביחס למשכורת הממוצעת (כמות משכורות שנתיות בעבור קניית דירה). בסין (בדומה לישראל) דירות מצביעות על סטטוס תרבותי-חברתי^[28] והן נתפסות כאפיק ההשקעה טוב יותר מאפיקי השקעה נוספים, כמו שוק המניות או אג"ח, שנתפס כלא יציב בניגוד לעלייה הקבועה בערך הנדל"ן. בנוסף, המדיניות הסינית אפשרה הלוואות בזמינות גבוהה, מה שהגביר את הביקוש לדירות (התופעה הובילה לכך שיחס חוב למשק בית לתמ"ג גדל מ-18% ב-2009 ל-63.3% ב-2023)[29].[OY4]  לצד זאת, העלייה במחירי הנדל"ן גרמה לכניסה של משקיעים נוספים שרצו לעשות רווח ממכירת הדירות בעתיד, כשמחירן יעלה. כל אלו הובילו לעלייה בביקוש לדירות.

אולם, בשנים האחרונות מגזר הנדל"ן הסיני, בעל התרומה הגדולה ביותר לתמ"ג העומדת על כ-30 אחוזים ממנו, עובר משבר. התרחשויות עיקריות של המשבר הן פשיטות הרגל של מספר ענקיות נדל"ן הסיניות – Evergrande ו-Country Garden, לצד תהיות לגבי עתידה של חברת Vanke. עקב תרומתו הגדולה של המגזר לתמ"ג הסיני, ישנו חשש למה יקרה בתרחיש של קריסתו. לשם השוואה, מגזר הנדל"ן מהווה בין 15 ל-18 אחוז מהתמ"ג בארה"ב. המשבר הפיננסי העולמי שנגרם מקריסתו ב-2008 מאפשר לדמיין מה עשוי לקרות בתרחיש בו מגזר הנדל"ן בסין יקרוס.

אחת האינדיקציות למשבר בשוק הנדל"ן הסיני היא מספר הדירות העומדות ללא איוש. על פי הערכות כ-90 מיליון דירות עומדות ריקות[OY5] , כמעט אחת מכל ארבע דירות במדינה. חברות הנדל"ן ציפו לעלייה בביקוש לדירות בעתיד עקב העלייה הצפויה באוכלוסייה, אולם עלייה זאת לא הגיעה בין היתר עקב המשבר הדמוגרפי ומדיניות "הילד האחד" (כפי שנכתב קודם לכן). בשל מדיניות זאת, מספר רב של דירות ובניינים נמצאים ריקים ולא מאוישים, ללא אדם שירכוש אותם או בשם אחר – ירידה בביקוש. גורם נוסף לירידה בביקוש הוא אחוזי אבטלה גבוהים בקרב הדור הצעיר, שעומדים על 21.3 אחוז, מה שמפחית את הכנסותיהם וגורם לכך שאין ביכולתם לרכוש דירה.

סיבה נוספת למשבר היא המודל העסקי של חברות הבנייה - החברות מכרו דירות במיזמים לאנשים והכסף שנכנס שימש לפיתוח יוזמות נדל"ן נוספות וחוזר חלילה. אולם ברגע שהאנשים הפסיקו לקנות דירות, לחברות הנדל"ן לא נותר מספיק כסף לקידום הפרויקטים שלהם, דירות רבות נותרו במצב ביניים לא גמור והקונים לא קיבלו את מבוקשם.

לאור המצב, נשיא סין הכריז ב-2020 על תוכנית "שלושת הקווים האדומים", תוכנית קשוחה להפחתת חוב וציות פיננסי שנועדה להפחית את התלות הכלכלית בענף הנדל"ן ולמנוע בו משבר. במסגרת התוכנית, חברות הבנייה מחולקות לארבעה צבעים (ירוק, כתום, צהוב ואדום) על פי שלושה קריטריונים (מכאן השם שלושת הקווים האדומים) – יחס התחייבויות לנכסים (liability to asset) העומד על פחות מ-70%, יחס מינוף נטו (Net gearing ratio) של פחות מ-100%, ויחס של מזומן לחוב קצר-טווח של לפחות 1. חברה שנמצאת בקטגוריה האדומה, כלומר היא לא עומדת באף אחד מהקריטריונים, לא תוכל להגדיל את חובה בשנה שלאחר מכן^[30].

במאי 2024 ה-PBOC (People’s Bank of China) הכריז על חמישה צעדים לתיקון הבעיה – הצעד הראשון הוא הורדה של יחס הרזרבה הדרוש לצורך הלוואות, מהלך שיאפשר הלוואה של מעל מאה מיליארד דולר נוספים בידי הבנקים המסחריים להלוואות. לצד זאת, הבנק המרכזי יוריד את הריבית בה הוא לווה כסף מהבנקים המסחריים, כנראה בשביל לעודד אותם להקצות הלוואות נוספות לחברות הנדל"ן.

צעד נוסף הוא הפחתת הריבית על הלוואות קיימות, צעד שיקל על כ-50 מיליון משפחות. בשביל להתמודד עם ההיצע הגבוה, סין תוריד את הצורך בתשלום הראשוני לקניית בית שני מ-25% ל-15%. הצעד האחרון הוא הקניית אישור לבנקים המסחריים להלוות מחדש את כל הכסף ב-loan facility, לחברות ממשלתיות לצורך רכישת דירות עבור דיור בר-השגה. אולם נראה כי כל הצעדים האלה לא מספיקים בשביל לתקן את הבעיות בענף, כפי שנכתב בתחזית של בנק גולדמן-זאקס (Goldman-Sachs) מאפריל 2024, לפיה ידרשו 2.1 טריליון דולר לצורך כך^[31].

בשנים האחרונות מספר ענקיות נדל"ן סיניות קרסו בעקבות התנהלות הבעייתית והמשבר בשוק הנדל"ן. הראשונה היא Evergrande, שב-2018 הייתה חברת הנדל"ן בעלת השווי הגדול ביותר בעולם. בשנת 2020 ממשלת סין העבירה הנחיות חדשות הנוגעות ליכולת של חברות הנדל"ן לגייס חוב, מתוך חשש לקריסה עתידית של המגזר. לאור זאת, החברה החלה למכור את נכסיה בהנחות וב-2021 היא לא הצליחה לשלם את החובות שלה, שעמדו על כ-300 מיליארדי דולרים^[32]. בינואר 2024 בית המשפט בהונג קונג קבע כי על החברה להתפרק ולפשוט רגל^[33].

ענקית הנדל"ן השנייה שקרסה היא Country Garden, שהייתה חברת הבנייה הגדולה ביותר לפי מכירות. באוקטובר 2023 לא הצליחה החברה לשלם למחזיקי אגרות החוב שלה כ-500 מיליון דולר, עקב משבר נזילות^[34]. בסך הכול לא הצליחה החברה לשלם כ-11 מיליארד דולר בעבור אגרות החוב שלה. כיום החברה מחכה לשימוע בבית משפט בהונג קונג, שיתרחש באוגוסט, בנוגע להסדר חוב, שיסייע לה להפחית כ-78% מחוב בשווי 14.1 מיליארד דולר^[35].

ענקית נדל"ן נוספת Vanke מראה סימנים פיננסיים בעייתיים. ענקית זאת מוחזקת בחלקה על ידי חברה ממשלתית סינית. בינואר 2025 בכירים בחברה התפטרו מתפקידם לאחר שדיווחו על הפסד צפוי של 6.2 מיליארד דולר לשנת 2024^[36]. באותו חודש נשמעו דיווחים על כך שמנכ"ל החברה נעצר על ידי הרשויות בסין עקב המצב הכלכלי של החברה. על פי דו"ח של סוכנות הדירוג FITCH ממאי 2025, החברה סובלת ממשבר נזילות וירידה במכירות^[37]. בהמשך לכך, הסוכנות הורידה את דירוג Vanke China ל-+CCC מ--B ואת Vanke Hong Kong ל-+CCC מ-CCC.

לקריסת חברות הנדל"ן יכולות להיות השפעות נרחבות על המשק הסיני ואף על זה העולמי. ההשפעה הראשונה היא חוסר יכולת לספק דירות לכל הקונים אשר רכשו מהן דירות. מדובר במספר גבוה של אנשים ומשפחות שכן הן ענקיות נדל"ן. ההשפעה השנייה היא פגיעה בחברות שעושות איתן עסקים. ההשפעה השלישית היא פגיעה בבנקים ובמלווים שלא יקבלו את הכסף שלהן בחזרה ואף יוכרחו על ידי הממשלה להפחית את ההלוואות שהן מעניקות. למהלך שכזה עשויות להיות השפעות נרחבות על כלל המשק הסיני, שכן חברות ועסקים לא יוכלו לקבל הלוואות בריביות הגיוניות. 

משמעויות והמלצות

מטבע הדברים יש קושי בלדעת ולחזות מה בדיוק יקרה בעתיד, בטח ובטח כשאר מדובר בניסיון לחזות מגמות כלכליות רחבות, כמו זאת של כלכלת סין. לאור זאת המציאות מצריכה אותנו להתבונן באופן תדיר אחרי השינויים בכלכלה הסינית ולקבל החלטות בהתאם לשינויים שהתרחשו, מבלי לנסות לחזות את העתיד הרחוק ולקבל החלטות לפיו.

כיוצא מכך, אין צורך ואף כדאי לא לנסות לחזות האם הכלכלה הסינית צפויה לקרוס או מה צפוי להתרחש במדינה בעוד 20 שנה. להחלטות הנתפסות כמינוריות במבט ראשוני לעיתים גורמות לתוצאות בלתי צפויות שיכולות לשנות את כללי המשחק. החלטה שנראית כחסרת משמעות יכולה בדיעבד להתברר כקריטית. על כן, אין צורך לחזות האם סין תקרוס אלא מהן ההשלכות של המשברים אותם חווה סין בטווח הזמן הקצר על ישראל ועל המזרח התיכון.

למצב הכלכלי של סין השפעה ישירה על ישראל. סין היא שחקנית מרכזית בכלכלה העולמית בכלל ובמזרח התיכון בפרט. יוזמות כמו "יוזמת החגורה והדרך", לצד השקעות נוספות ומסחר עם מדינות האזור הופכות אותה לשחקן משפיע על המדיניות האזורית (כפי שניתן לראות במחקר על מגזר האנרגיה הסיני). לדוגמא, איראן נשענת על הפעילות הכלכלית למול סין בשביל לצלוח את הלחץ הכלכלי המופעל עליה. לאור זאת, ישנה חשיבות להבנת המגמות המתרחשות במדינה.

לאור זאת, סין הינה שחקן כלכלי הרלוונטי למדיניות הישראלית, ללא קשר ישיר לנושאי ביטחון. נושאים כמו השקעות ויוזמות כלכליות, פיתוח תשתיות ומסחר משפיעים על המדיניות הישראלית בכל הנוגע לתחום המדיניות הכלכלית ונצרכים למחשבה על עתידה של המדינה בכלל הזירות.

בתוך כך, למצב הכלכלי השפעה על המדיניות הפוליטית והצבאית של המדינה. הבנת המגמות והתרחישים השונים בכלכלה, העולמית והמקומית, משפיעה באופן ממשי על כל המתרחש בנושאים הצבאיים והדיפלומטיים של המדינה.

בעוד במחקר זה המיקוד היה פנים סיני ונגע במשברים של המדינה (צמיחה, נדל"ן, חוב וכו'), המחקרים הבאים בסדרה יתמקדו ביחסים הכלכליים בין סין לבין מדינות המזרח התיכון וישראל בפרט. מחקר זה מהווה נקודת פתיחה להבנת התמונה המורכבת של היחסים הכלכליים בין סין לבין המדינות השונות.

[1]

 https://www.vu.edu.au/about-vu/news-events/news/chinas-population-shrinks-again-and-is-set-to-more-than-halve 

[2]

https://www.youtube.com/watch?v=8V1i55IEEpw&list=PLnd2pQwFqjTzMuGgqPwWvEA1nO4UF1nT1&index=41

[3]

 https://www.vu.edu.au/about-vu/news-events/news/chinas-population-shrinks-again-and-is-set-to-more-than-halve, https://www.scientificamerican.com/article/chinas-population-could-shrink-to-half-by-2100/#:~:text=Changes%20can%20be%20adopted%20over,those%20that%20experience%20serious%20disorder.

[4]  

https://www.reuters.com/world/china/researcher-questions-chinas-population-data-says-it-may-be-lower-2021-12-03/, https://www.project-syndicate.org/commentary/chinese-population-smaller-than-stated-and-shrinking-fast-by-yi-fuxian-2022-07

[5]  בפירמידת ילודה בדרך כלל מספר האנשים בשכבות הגילאים הולך וגדל ככל שהדור צעיר יותר. אולם, לפי ההערכות פירמידת הילודה של סין בשנת 2100 תורכב בצורה הפוכה – שכבות גיל גדולות בקרב הדור המבוגר לצד שכבות גיל קטנות בקרב הילדים והדור הצעיר. https://www.scientificamerican.com/article/chinas-population-could-shrink-to-half-by-2100/#:~:text=China's%20population%20began%20shrinking%20in,looming%20crisis%20are%20growing%20louder.

[6]

 https://www.google.com/url?q=https://english.ckgsb.edu.cn/knowledge/article/impact-of-china-pension-system-on-consumption/&sa=D&source=docs&ust=1753812033554321&usg=AOvVaw0fs0hvgjsT86fu8UMs4MT1, https://www.google.com/url?q=https://data.worldbank.org/indicator/SP.POP.DPND.OL?end%3D2023%26locations%3DCN%26start%3D1960%26view%3Dchart&sa=D&source=docs&ust=1753812033548019&usg=AOvVaw3W4Z2uC9lryvqmaJEBPYB4

[7]  

https://www.google.com/url?q=https://www.reuters.com/business/healthcare-pharmaceuticals/china-encourages-babymaking-with-free-milk-childcare-subsidies-2025-03-18/%23:~:text%3DCouples%2520have%2520been%2520allowed%2520to,HK)%2520%252C%2520opens%2520new%2520tab&sa=D&source=docs&ust=1753812033554956&usg=AOvVaw1dVmFwzu_RzVcoxVeg0EQ9

[8]

https://www.google.com/url?q=https://english.news.cn/20250316/c350f28c33b44eeba6bd44121c81152e/c.html%23:~:text%3DTo%2520boost%2520its%2520birth%2520rate,cohesion%2520and%2520alleviate%2520caregiving%2520burdens&sa=D&source=docs&ust=1753812033555532&usg=AOvVaw10jAMU_jid-UxQAFgJWF30

[9] 

https://www.reuters.com/business/healthcare-pharmaceuticals/china-encourages-babymaking-with-free-milk-childcare-subsidies-2025-03-18/#:~:text=Couples%20have%20been%20allowed%20to,HK)%20%2C%20opens%20new%20tab.

[10] 

https://www.bnnbloomberg.ca/investing/2024/12/13/what-chinas-persistent-deflation-means-for-the-world/, https://www.wsj.com/world/china/china-currency-deflation-risk-impact-aa877aef

[11]

 https://tradingeconomics.com/china/youth-unemployment-rate

[12] 

https://www.cnbc.com/2024/09/23/chinas-youth-unemployment-hits-fresh-high-in-august-as-economy-slows.html, https://www.latimes.com/world-nation/story/2024-09-25/chinas-youth-unemployment , https://www.nbcnews.com/news/world/chinas-youth-unemployment-hits-fresh-high-economic-slowdown-restrictiv-rcna172183, https://www.goldmansachs.com/insights/articles/why-has-youth-unemployment-risen-so-much-in-china

[13] 

https://data.worldbank.org/indicator/SL.UEM.1524.ZS?locations=CN

[14] הכוונה במגזר השירותים היא ענפי המשק בכלכלה העוסקים בשירותים שאינם חלק משני המגזרים הנוספים – התעשייה, העוסקת בייצור או עיבוד של חומרי גלם והפיכתם לסחורה; ושל מגזר החקלאות.

[15]

 https://www.worldbank.org/en/country/china/overview

[16] 

https://www.imf.org/en/Publications/fandd/issues/2023/12/China-bumpy-path-Eswar-Prasad

[17] 

https://data.worldbank.org/indicator/NY.GDP.MKTP.KD.ZG?end=2023&locations=CN&start=2008

[18]

https://www.imf.org/external/datamapper/GG_DEBT_GDP@GDD/CHN/FRA/DEU/ITA/JPN/GBR/USA/FADGDWORLD

[19]

https://www.youtube.com/watch?v=T4Mf8VJGW10&list=PLnd2pQwFqjTzMuGgqPwWvEA1nO4UF1nT1&index=17 , https://www.google.com/url?q=https://www.fairobserver.com/economics/the-enigma-of-chinas-debt-crisis-explained/%23:~:text%3DChina%27s%2520economy%2520is%2520grappling%2520with,revenues%2520and%2520implicit%2520debt%2520burdens&sa=D&source=docs&ust=1753812033556099&usg=AOvVaw3SjN89djl_63O6f_E4o_4- ,

 https://www.google.com/url?q=https://www.rba.gov.au/publications/bulletin/2024/oct/the-abcs-of-lgfvs-chinas-local-government-financing-vehicles.html&sa=D&source=docs&ust=1753812033549870&usg=AOvVaw08yVnpRywlflWg-wU-fEHo, https://www.google.com/url?q=https://www.omfif.org/2025/03/china-has-just-raised-its-debt-ceiling/&sa=D&source=docs&ust=1753812033550255&usg=AOvVaw2XTg_fwc6AVH-9gOJg0Qpo, https://www.google.com/url?q=https://english.ckgsb.edu.cn/knowledge/article/a-bridge-too-far-can-chinas-lgfvs-tackle-their-debt-issues/%23:~:text%3DUltimately%252C%2520LGFVs%2520are%2520a%2520symptom,and%2520overly%2520ambitious%2520growth%2520targets&sa=D&source=docs&ust=1753812033549225&usg=AOvVaw35wKhqLPLEmP6X99xZdibZ

[20] יצוין כי גם החברות הפרטיות כפופות בסופו של דבר למדיניות אותה מכתיבה המפלגה הקומוניסטית הסינית. לכן גם החלקים בכלכלה הסינית הנדמים כשוק חופשי אינם כאלה באמת והשווקים כפופים להחלטות המדינה.

[21] לדוגמה, הממשלה המרכזית קובעת בתחילת כל שנה יעדי תמ"ג לכל אחת מהממשלות המקומיות, בהם הן צריכות לעמוד. אחד הרכיבים בתמ"ג הוא השקעה, כך שבשביל לעמוד ביעדי התמ"ג הן יכולות לבצע השקעות בפרויקטים שונים.

[22] 

https://www.fairobserver.com/economics/the-enigma-of-chinas-debt-crisis-explained/#:~:text=China's%20economy%20is%20grappling%20with,revenues%20and%20implicit%20debt%20burdens

[23] לצורך כך החברות פרסמו מאזן, מה שאפשר להבין את מצבם הפיננסי.

[24] החוב מורכב מהחוב המפורש, העומד על 55% (כפי שצוין קודם לכן) ועל החוב המשתמע (Implicit Debt) שלהן, הנובע משינויים שלא נצפו מראש בתכנון התקציב והחוב.

[25]

 https://www.fidelityinternational.com/editorial/article/how-china-keeps-its-debt-in-order-e1feea-en5/

[26] 

https://www.omfif.org/2025/03/china-has-just-raised-its-debt-ceiling/

[27] אגרות חוב מוניציפליות (municipal bonds) המונפקות בתמיכה של הממשלות המקומיות. ה-LGFV המנפיקים אותן הן ברובן ה-3,000 שמפרסמות מאזנים, כפי שהוזכר קודם.

[28] לדוגמא, גבר בעל דירה נתפס כבעל מעמד גבוה יותר. לאור זאת שמדיניות הילד האחד הובילה לעודף של גברים במדינה, התחרות על הנשים הייתה גבוהה, מה שהעלה את הדרישות האפשריות לנישואים, כמו דירה.

[29] 

https://www.theglobaleconomy.com/China/household_debt_gdp/#:~:text=The%20most%20recent%20value%20is,48

[30]

 https://eac-consulting.de/china-three-red-lines-policy/

[31]

 https://thediplomat.com/2024/09/chinas-property-market-explaining-the-boom-and-bust/

[32] 

https://www.bbc.com/news/business-58579833

[33]

 https://www.bbc.com/news/business-67562522

[34]

 https://edition.cnn.com/country-garden-default-debt-what-next

[35]

 https://www.reuters.com/markets/asia/country-garden-liquidation-hearing-delayed-august-11-creditor-talks-continue-2025-05-26/#:~:text=The%20company%20defaulted%20on%20its,with%20the%20Trading%20Day%20newsletter.

[36]

 https://www.nytimes.com/2025/01/27/business/china-vanke-property-developer.html

[37]

 https://www.fitchratings.com/research/corporate-finance/fitch-downgrades-china-vanke-to-ccc-vanke-hong-kong-to-ccc-14-05-2025